רחוב

בכל בוקר עוברים הרבה אנשים
לא אומרים שלום
ואותי הם לא חשים
כאחד שחי איתם באותו מקום

בכל ערב ההמון מבולבל
ואני רק חושבת כמה חבל
יכולתי להיות אליהם נחמדה
אם רק היו זורקים איזו מילת תודה

צהריים, שעות של דיכאון
הם הולכים בנחת
שוכחים מהממון
לא שוקעים בגירעון

ואני רק יושבת
מתנדנדת בכיסא
ותמיד חושבת
כמה חבל
הוא נכשל.