קולו של הפסנתר

בסלון קטן,
מתנגן קול של פסנתר בכיין.
באותו סלון ישן,
אותו קול מעיק, מזמן.

יש כינור זרוק בצד.
לידו עמוד תווים.
החוברת שעליו שכובה,
כתובה בסימנים לא ברורים.

ויש גם נבל בסלון, כמי שנעלם מהעדר.
אותו תפקיד של כישלון, אי שם בפינה של החדר.

הקירות הם אפורים,
מלאים באבק.
יופיים הריי,
מזמן נשחק.

אי שם בפינה של החדר,
מורגשת אווירה של אי-סדר.

וכעת באותו סלון ממש,
לא מתנגן שום דבר חדש.
דוכא אצלו החשק,
הוא נשאר מחוץ לעסק.

באותו סלון ישן,
נטוש ואף קטן.
איך נבלע קולו של הפסנתר?
למה החליט הוא לוותר?