צלמי מגנטים
צלמי מגנטים
הם אנשים,
צבועים
הם מצלמים את הרגעים
המאושרים
בחתונות,
באירועים
זה לא משנה במה.
ותופסים כל חיוך
של כל ילד, או ילדה
ולא את הבכי של ההיא
שחוטפת התקף חרדה ברחבה
או את ההיא
שמקיאה בשירותים
כי האוכל משמין
או את ההוא שבוגד באשתו
עם בחורה שפגש
הרגע.
וצלמי מגנטים הם לא אנשים שמחים.
הם לא מקבלים הרבה כסף,
הם כמעט ולא סוגרים את החודש.
אבל מבקשים מהם יפה, והם מקבלים על זה שכר
אז הם מצלמים אנשים עצובים
לובשים מסיכות של שמחה
כי מי רוצה אלבום חתונה
או בר מצווה
עצוב?
כנראה שאף אחד.
תגובות (6)
…
או שממש שנאת את זה או שאין לך מה לומר על זה.
לפי הקטע הנחמד שהמצאת, אפשר להקצין ולומר (בלגיטימציה מוחלטת!) שכל אחד הוא צלם שקרן לעצמו:
הכסף שלנו זה הרגשות הטובים, והמקצוע שלנו הוא לדאוג שאותם רגשות באמת יבואו לידי מימוש על ידי מעשים שלנו שגורמים לנו להיפגש עם מציאויות מסוימות אותן אנו מייחלים לעצמינו (שוב, עבור בתגמול המוערך מאוד :)).
באותה מידה אנחנו יכולים ליראות כל היום סרטי משפחות שכולות, יכולים להכנס לבתים של משפחות שכולות, להסתכל על מודעות אבל…. אבל לא! אנחנו מעדיפים לראות סרטים משמחים, ללכת למקומות שמחים, ולקרוא כתבות שמחות!
זה נחמד. ההתחלה סחפה ואז תקפת את זה מזווית אחרת. אנשים שרואים רק מה שהם רוצים לראות , אכן מכעיסים קצת. הכל מוקצן. וורוד מדי. שמח מדי. אף אחד לא רוצה שנזכור אותו עצוב
וואו, זה תפס אותי לא מוכן. זו בהחלט נקודת מבט מעניינת, אם כדי די פסימית, על הנושא של אירועים ושמחות. אהבתי ודירגתי 5, כל הכבוד :)
לא הבנתי על מה העיניין.ברור שייצלמו את השמחה.צלמי מגנטים מצלמים את האנשים שבריבה לא את האלה בשירותים.שום צביעות.לא כל כך הבנתי על מה הפסימיות הזאת