ציורים בגוון שני

כל יום על ידיי הייתי מצייר,
עורי כקנבס, עטי מכחול.
כל יום הייתי מצייר,
ציור שונה משלשום, אתמול.

חיוכי כבר איבד ניצוץ,
חשכה עטפה את העיניים.
דמעות הזולגות כל יום,
רעד בידיים.

העט הפך ללהב,
ציורים בגוון שני.
מזכרת לי לנצח,
חרוטה כצלקת על עורי.