צורות בעשן

לכתוב הפוך על מראה, ולראות אמת
העבר לוחש לו לדפדף במוח, להתלבט
והוא, המסומם המדוקלם כל כך הזה, מחייך
רוחש לו מזימות נחושתיות להזדכך

והיא למודת הקרבות ההיא, שוממת כמדבר
זה כל כך דומה, שהכול נראה אותו דבר
היא מתרוקנת אל הכוס, אל המאפרה
ונרקמת לה בשעה שמחפשת תקרה

הוא והיא בכתב סתרים על הראי, מתוסכלים
שואפים ונושפים וכמו אפר מתכלים
בין נשיקות להוטות עשן מתקרמל מהפיות
על השולחן זר פרחים, והמון אבק פיות

הם נתקלים ביצר הרס, מתחבקים
מתכווצים מכחול וקרח בשינוי האקלים
המים מבעבעים בעגמומיות, מתכערים
והקומקום רותח כשהראש בורח מפחדים