פרפרים מתים

פרפרים מתים מרחפים באוויר הצונן שזורם מהחלון
קעקוע על הקיר של פרח שחור
שכבות אבק על הרצפה והרהיטים המועטים
מקלחת יבשה נאנקת בצמא למים
כוס זכוכית עם משקע קשה של קפה
מיטות נופלות מצעים
ריח כבד של מחנק בחדרים

הדלת נפתחת כשהוא נכנס
פליאה על כל הזמן שעבר והוא לא ידע
האור לא נדלק, המים מנותקים
מנורה עירומה מתנדנדת כבויה כשהוא מכה בה

על השולחן דפים מצהיבים כתובים
בכתב קטן וצפוף בו ישב אל השולחן
לפני אלף-אלפיים שנה
כשהכול היה אחרת
והוא קורא על ימים אחרים
כשנדמה שמה שקרה לא יקרה
והוא מדליק סיגריה והדמעות צורבות
בתוך הריסות חייו, בתוך הריסות עברו.