פרנויה

אני יושב לי כאן, רגליים מעל הראש
הלשון שלי בחוץ, השיער שלי עומד
אני מתנשם חזק, הגוף שלי אוכל את עצמו
אני יורק נגד עין הרע, אני שותה הרבה
אין לי חשק לקפה, ולא לעוגת השוקולד
אני רוצה לשמוע בריטני ספירס, צוחקת עליי
אני מתכווץ בכיסא, אני פרנואיד
כולם רוצים להרוג אותי, לא יודע למה
יש מיקרופונים בקירות, יש גם מצלמות
יש מחשב שרושם את גלי המוח שלי,
ואת כל מחשבותיי, לעזאזל
אין בי תשוקה, זה אומר שאני חולה
אני רוצה לאלף אישה יפה
עישנתי סיגריות חומות, וגם את השרירים שלי
שתיתי הרבה אלכוהול, וגם את השכל שלי
שפכתי הרבה מנועים של נשים,
וגם את הלב שלי
אמרתי "לא, תודה" להרבה אנשים,
לכן הם כבר לא מציעים,
וזה גם מה שהם אומרים
אני חולם חלומות מסוייטים, מלאים סמלים
אנשים שאני לא זוכר, נשים שזוכרות אותי ולא להפך
יש לי שיגעון תקוע בגזע המוח
יש לי משהו שהגוף זוכר ואני לא
ואני מתחנן בשנתי, "מה אני יכול עוד לעשות?"
"ב-מה חטאתי?"
וכולם מסתכלים עליי כנתעב, משוגע,
רשע, רופס, אנוכי, מטומטם,
ואני לא מבין למה
אני רק מנסה להיות בן-אדם, ולחיות.