פעם היה אדם, והוא היית אתה.

היה אדם וכבר איננו
מפחיד לדעת, אבל צריך להפנים
היה אדם ואיננו כבר
עכשיו הוא בשני עולמות,
אחד הגשמי באדמה הוא שוכן
לבדו לבדו,
הוא עצם את עיניו ונאנח
עוד מעט וכל גופו יתפורר
התולעים יהיו מלאך המוות
ויכרסמו בו לאט, לאט.

והעולם השני הרוחני בין השניים
שם באוויר הוא יעוף בשמיים
יפגוש אנשים, לרגע לא יהיה לבדו,
כי כל מי שכבר איננו בעולם הזה
הוא בעולם האחר
עולם משונה ואפילו מפחיד
אך בכלל לא בודד

אני יודעת אם טוב הוא,
האם כדי להגיע לשם?
בוואדי בעולם האחר,
מקבלים תשובות לכל השאלות
שבהם התעסקנו כל חיינו
ובזבזנו את זמננו היקר
בנסיון למצוא פתרון,
פתרון לחיים נכונים
לחיים שלמים

ואולי פתרון למוות
מה הוא המוות?
ומה בדיוק קורה השנייה
שאתה נמצא בין העולם הזה לעולם הבא?
אף אחד בעולם הזה אנחנו יודע
אבל בטח בעולם האחר הם יודעים.
ועד מתי נשארים בעולם האחר?
את זה הם יודעים?
אינני חושבת
ואולי נעבור מעולם לעולם?
החיים זה דבר מסובך,
והמוות? אפילו יותר.

לפעמיים נדמה לי
שלכל אחד מאיתנו
יש כמו לפרות מספר על האוזן,
רק שעל המספר שלנו כתוב
את התאריך שבוא נעבור לעולם הבא.
זה מפחיד שאנחנו לא יודעים
מה המספר, המספר החסוי

יש אנשים שהיו נותנים המון
כדי להציץ רגע על האוזן שלהם.
אני לא הייתי רוצה לראות
את המספר שלי,
לפעמים עדיף לא לדעת…

המוות זה דבר אכזרי
אנשים שחיו שנים ביחד
צריכים להפרד בגללנו,
אמהות שרק ילדו את ילדיהם
צריכות להפרד בגללו
ועוד ועוד אנשים צריכים להפרד בגללו
הוא לא יכול להתחשב קצת!?
כנראה שלא…

מה זה המוות,
החלק החומרי שבאדם מפסיק לעבוד
החלק השני, הרוחני
הנשמה הלב, לפי דעתי,
כל אלה לעולם לא מפסיקים לעבוד.

אחרי המוות אתה נשאר לבדך
באדמה של היער
כשרוח קלה מנשבת בעצים
ואור הירח יוצר צלליות,
ואז אפשר לראות את כל העולם
בצלליות האלה,
אבל בקבר לא תוכל לראות דבר
כיוון שעידקו את אדמתך עליך
וסגרו אותך באבנים

יכול להיות שיותר טוב ככה
זה מפחיד לראות את היער בלילה.
אחרי זמן מה גופך כבר איננו
התולעים סיימו את הארוחה,
אמרו תודה בנימוס
אבל כבר לא היה מי שישמע…

רק דבר אחד נשאר ממך,
העצמות, החלק הקשה שבך.
עמוד השדרה של גופך התפרק,
פעם היה אדם, והוא היית אתה.

בינתיים עלי להמשיך את חיי,
אך אני דואגת
כי יודעת אני שתלווה אותי,
בכל מקום שאהיה
אדע שאתה איתי,
הרוח המנשבת בעצים
תהיה התגובה שלך למעשים שלי,
לעולם לא אהיה לבדי.
פעם היה אדם, והוא היית אתה.