פנייה

על שיניי דם, דם אוהביי לשעבר
היה כיף לשחק בשחמט ולנצח
אבל המתמודד השני בכלל לא שיחק
הוא ניסה לאהוב

אני מביט בעיניהם
זעם, כאב ועצב מוצפים בהם
טיפת ילדותי נוזלת מעניהם
טיפה שאני הבנתי

ורק עכשיו אני רוצה לשים לב
שאני אכלתי חתיכה מנפשם
כמו שאכלו לחלוטין את נפשי
הדם עדיין טעים, זה דם הנקמה

לפחות לא הייתי הם
לא הרגתי
אבל זה מילי נחמה לעצמי
כדי לחשוב שיש תקווה

עכשיו, אני בפניה
דרך אחת על האדמה טביעות רגליים מדממות
העצים ככול שאני מסתכל רחוק יותר חומים יותר
ובסוף הכל שחור וטעים

דרך שנייה היא דרך הילדות שלי
היא עדיין מרוחה דם בהתחלה אבל הטביעות נחלשות ככה נראה
העצים המתים נהיים ירוקים ואף פורחים בסוף המסלול
ובסוף אני רואה בית קטן וילד משחק בו

נקמת הדם הסתיימה, הילד נולד מחדש