שיר לא דרמטי

רוצה לכתוב שיר לא דרמטי
על ההוא שמולי.
ראשו מתנפנף ברוח,
והוא תמיד גבוה ורזה.

בעבר מחשבות רבות חלפו
תחילה מחשבות של תקווה, אחר של שינוי
ובין לבין מחשבות על כמה שהמקום והזמן ייחודיים.
לבסוף הגיעה הבשורה על כך שאין כלום מעבר אליו

אתה שמול מרפסתי, מה עליי ללמוד ממך?
עוץ עצה לחברך ,שעמו אתה נפגש כשהוא זקוק לתמיכה
לאחר ארוחת הצהריים כשאני עם הקפה ואתה כהה מהבניינים שלידך
ובשעת שקיעה כשאתה מתמזג עם הרקע הצבעוני מסביבך
ובלילה, שתדע, תמיד מפתיע אותי כמה בוהק אתה מתוך החשיכה
עת אני שותה לשכרה
מה עליי ללמוד אחי ממך?

אני מרגיש שזאת השעה לדבר איתך גלויה
בעברי, פגשתי כבר אחד דומה לך בערבה,
הוא אמנם היה רחב ועמוס בהפתעות אך כמוך מלא בשתיקה.
ושניכם גרמתי לי לחוש רגשות כה מנוגדים,
עד כי אני מתחיל לחשוב שאת האושר שלי לא אוכל למצוא בעצים