GodSaveTheQueen
שיר עצוב קצר על אירוניה ויופי.

עולם מעוות,חיים לא מתוקנים.

GodSaveTheQueen 11/10/2015 783 צפיות אין תגובות
שיר עצוב קצר על אירוניה ויופי.

אור קטן בחשיכה אפילה.
עצה צוללת בים של בעיות ולבטים.
עולם מלא באנשים,אבל רק מעטים רוצים לחיות בו.
ירח כל כך גבוה ונעלה,אך העיניים נישאו אל הכוכבים.
ילדה שהיא אישה במאבק של יום-יום.
אהבה אמיתית במקומות מלאי שקר ובצע.
נשמה יפה בגן מכוער.
כל-כך צעירה וכל-כך זקנה.
האם אופטימיות בליבה?,אהבה ברגשותיה?,חכמה עמוקה במוחה?
כל-כך יפה היא וכל-כך תשושה.
מחיים שכשלו,שלא אמורים להיות.
מתיקון טעויות של אנשים שלא העריכה;
מהכלת ערכים שלא האמינה בהם.
אך אין זה אבסורדי?,לא הגיוני?,לא צפוי?
או שמא אומר שזה מדהים בצורה יוצאת דופן?,מקסים?,יפה בצורה שלא תיאמן?
שבמקום בו שמעה דברים נבזיים ואמרות שלא האמינה בהם,
היא מצאה את הכוח לאמץ לה ערכים טובים,אמיתיים ואידיאליים בשבילה?
שבמקום בו ראתה פריצות וחומריות היא אימצה לעצמה צניעות ורוחניות?
עולם מעוות,חיים לא מתוקנים;והיא?
פנימיותה כמו מושלמת.
יופי נצחי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך