עוד אחד לערימה
עוד סיפור מיותר
אל הערימה מושלך,
ומיד הוא נקבר
כנזרק אל הפח.
עוד סיפור על להקה,
מי היה מאמין?!
כמותו צצים כאן כול דקה,
על שמאל ועל ימין.
גם סופרת גם דמויות,
חומדות את הזמר.
מעריצות צווחות ומריעות,
לעוד סוף תפל ומר.
ובתי יתומים,
בכול פינה בעיר.
אנשי זאב וערפדים
משחרים לדם צעיר.
הדיאלוג מלא חיוכים,
מקושט ומעוטר.
שמות הסיפורים מנופחים,
והתוכן – שום דבר :)
המחשבה קמלה, נמוגה,
הדמיון שממה.
מן המקלדת אצבע לא נסוגה,
נפתחה עוד הרשמה!
שצף קצף, שטות והבל
נוהרים בלי הפוגה.
רעש געש, סחף זבל
זורם, אינו נרגע.
"מדהים!" הן צועקות בלהט,
"תמשיכי!" הן פוקדות.
לב תמים וראש של דלעת,
כאלה הן הילדות.
תגובות (402)
אני מצטערת אבל לא יכולתי להסכים יותר, נראה כאילו ספרות מעריצים של ילדות קטנות שמשתמשות בסמיילים וסימני קריאה מופרזים הם 90% מהסיפורים באתר הזה. או בספרות המודרנית עכשיו, כמה עצוב.
אהבתי את זה כל כך.
ואל תשכחי את הערפדים, הערסים, בתי היתומים ושאר השטויות שמהווים את תשעת האחוזים הנותרים…
תודה על התמיכה : )
אומאייגד!
ג׳סטין האיש זאב ממדאים שמעשן סמים ודורס ילדות מסכנות מבתי יתומים זה כזה סוואג…
בואו נעשה על זה הרשמה.
ועכשיו על הקטע-
אוף. השירים שלך הם כאלה.. מטופשימושלמים.
בעע.
קל לי נורא להסכים, אבל לצערי אני דיי בטוחה שחשבת עלי {או על רייצ׳ל או על מיכל או על מישהו מהכלל הזה.} כשכתבת.
זאת יהלי ששינתה את השם.
פלנקטון, את מוזרה.
וה"השראה" לשיר לא לקוחה מכן, אבל את מוכרחה להודות שאתן באמת מקיימות הרבה מההרשמות האלו, שלדעתי מעידות על חוסר עצמאות יצירתית ומהוות מתכון די בטוח לסיפור לא מגובש, מעוצב בצורה רעועה וכושל באופן כללי.
אני פשוט עצוב על המצב העלוב של האתר באופן כללי. הוא נהיה ממש "טראש".
גם לדעתי..
ואתמול החלטתי רשמית שנמאס לי לעשות הרשמות, כי אני שונאת שנותנים לי דמויות ורעיונות וזה הורס לי את הדמיון המדהים.
אני יותר -הרבה יותר- נותנת דמויות.
בדרך כלל גם ארוכות.
וכן, האתר התדרדר.
אני מופתעת מכך שלא כתבת משהו על סיפורי ה׳הרסת לי את הלב אז ריסקתי אותו חזרה ועכשיו את חסרה לי ילדה יפה- פרק 125 עונה 3 חלק 4 ושלוש מאיות.׳
אבל בסדר.
באמת? הייתם חייבת ללכת למקום הזה ?
אבל בעיקרון אני מסכימה, גם אני לא סובלת סיפורים על מפורסמים, ובמיוחד כשהם לא מציאותיים.
וגם הרשמות .
"הייתם חייבים ללכת למקום הזה"? לא הבנתי למה התכוונת…
התכוונתי לתגובה "ג'סטין האיש זאב ממאדים שמעשן סמים ודורס ילדות מסכנות מבתי יתומים זה כזה סוואג"
נו באמת. רוב הסיפורים באתר הם גם על וואן דיירקשן, לא עליו.
ועצוב לי שאני כותבת סיפור שמקבל פחות תגובות מסיפורים שכתובים באותה רמה ואפילו רמה יותר נמוכה, על וואן דיירקשן.
אני אולי לא רשומה באתר הזה הרבה זמן, אבל אני כן מבקרת בו הרבה זמן.
אבל למען האמת, אני מכירה סיפור אחד שהוא על וואן דיירקשן (אני בכלל לא אוהבת אותם) והוא כן כתוב בצורה יפה, והוא מעניין מאוד.
למען האמת הרשמות מקלות עלי, כי קשה לי מאוד לשמור על עקביות בדמויות שלי וכשכתוב לי בברור מה אני צריכה זה מקל על מאוד.
אז תכתבי לעצמך בבירור את תיאור הדמויות. אין צורך בכך שאחרים יכניסו לסיפורים שלך דמויות משלהם, את יכולה לעשות זאת בעצמך.
מסכימה. כ"כ מסכימה.
אין לי כוח להתחיל לנמק היום כי אני לא מרגישה טוב. אני אתן לך את כל הנימוקים לבנות שיגיעו לכאן ויתחילו (כנראה) לצעוק ולהתרגז.
תודה מראש: )
אני מסכימה עם זה, בערך…
ואני עשיתי רק הרשמה אחת.
וחוץ מזה – אני אוהבת סיפורים כושלים. ועם סופים רעים.
וזה באמת מבאס שכל שני הוא סיפור ערסים, או על וואן דיירקשן, או כל דבר כזה. זה באמת מבאס. למה האתר הוקם? למה מי שמקים את האתר מרשה לזה לקרות? לא אמורה להיות לו איזשהי שליטה על מה שמעלים כאן? הוא לא רואה שהרבה מתלוננים על זה?
אבל שיר נחמד. חוץ מזה שבבית השלישי משהו הפריע לי קצת בחריזה. אבל אולי אני מדמיינת.
זכותן לכתוב על מה שהן רוצות אלא אם זה עובר באופן כלשהו על חוקי האתר. לכתוב על מפורסמים לא עובר על חוק כלשהו. תודה.
זכותן החוקית – כן.
האם זה נכנס בגדר ספרות? – לא.
והאם מה שלא נכנס בגדר ספרות מתאים לאתר המיועד לספרות? – לא ולא!
וואו זה כל כך יפה , אתה חייב להוסיף את זה לבחירת העורכים.
מדרגת חמש
בכול הכנות, לא נראה לי שיקבלו את זה. יתכן אף שיראו את השיר כדברי נאצה ושנאה ויסירו אותו (לא שזה נראה לי צודק בכלל. חופש ההתבטאות והכול…)
אין מצב שיקבלו את זה.
אתה מוזמן לנסות.
מסכים עם פלאנקטון. הם לא יכולים להרשות לעצמם ששיר שנוגד את עקרונותיהם ומבקר אותם בצורה חריפה יופיע בראש עמוד הבית שלהם, אפילו אם היה כתוב למופת. חוץ מזה, השיר עלול לפגוע באנשים מסוימים ואני מתאר לעצמי שהעורכים ינסו לדכא את הפצתו, אם מישהו יעודד אותה באופן שידאיג אותם (למשל, אם ישלח מישהו את השיר ל"בחירת העורכים").
וואי, אתה מדבר כאילו אתה במשחקי הרעב או משהו .-.
זה היה כזה, ׳נדאג להעלים את כל המעורבים. הסתה=מוות.׳
כול הידע וההתעניינות שלך בפוליטיקה מסתכמים במשחקי הרעב, נכון?
מה פתאום!
יש גם את מפוצלים ואת אשמת הכוכבים,
ועוד דברים שלא תקרא לעולם..
{אפילו שאני בטוחה שלא תשנא את אשמת הכוכבים.
הוא לא כמו האחרים.}
אולי אני מאוד אוהבת את הספרים האלה, אבל אני לא טיפשה דניאל.
אני לא גאון- ממש לא, אבל אני גם לא טיפשה.
אדרבה! אם אינך טיפשה, ספרים ריקים מתוכן אלה הינם מתחת לרמתך. הפסיקי לקרוא אותם אם את מכבדת את עצמך ואת השכל שלך ;)
למה אתה חושב שרק אנשים טיפשים קוראים כאלו ספרים? מה בדיוק הבעיה בהם?
כמו שאתה אוהב לקרוא את הספרים שאתה אוהב, יש לכל אחד זכות לקרוא מה שהוא אוהב, וזה לא מעיד עליו אם הוא חכם או טיפש. זה רק מעיד על מה שהוא אוהב לקרוא.
ושום דבר לא יקרה לשכל של אף אחד אם הוא יקרא כאלו ספרים. בכלל ניסית לקרוא אותם שאתה יודע עד כמה הם 'ריקים מתוכן'?
אין לי כוח להכנס לוויכוח הזה (שוב…) רק אגיד שישנן צורות שונות של בידור וכמו שאת מבינה שאדם מלומד לא יהנה מסיפורי אגדות לגיל הרך, כך את צריכה להבין שהספרות הקלאסית אינה עומדת באותה הרמה עם ספרות ה"יומנו של חנון" הזולה של ימינו (וכן, "משחקי הרעב" ודומיהם בכלל זה). תקראי, תשווי ותביני את ההבדל בעצמך. אוסיף ואומר שבעבר לא הייתה מגמת החברה לספק לך מוצרים שיביאו לך אושר זמני וקל להשגה שלא מצריך מאמץ אינטלקטואלי – בעבר הייתה שמורה הספרות למלומדים ולמשכילים, כיום ישנם ספרים מפגרים, במיוחד לאנשים מפגרים. לא נדרש ממך המון כדי ליהנות מספר…
יומנו של חנון זה באמת זבל, אני לא אומרת שלא. אבל אתה קראת בכלל את הספרים האלו שאתה יכול להגיד שהם ספרים מפגרים לאנשים מפגרים?
ונכון – פעם רק אנשים משכילים וחכמים וחשובים ידעו לקרוא ולכתוב, אבל הרבה דברים השתנו מאז. העולם כל הזמן משתנה. ונראה לי שאתה נשאר חצי בעידן הדינוזאורים.
מה הבעיה שאני נהנית מספרים כאלה? הם לא מפגרים. אולי הם לא הכי מציאותיים, אבל זה שאני קוראת אותם לא אומר שאני מפגרת. וגם לא כל אחד אחר שקורא אותם. אתה בעצם אומר שכמעט כל העולם הוא אנשים מפגרים אם הם קוראים ספרים כאלה, גם אם יש להם שני תארים בתורת המחשבים ותואר בספרות, לדוגמה.
אני אומר שאני מחפש תוכן ולא בידור וסיפוק מידיים, זה הכול.
ועוד דבר שאני אומר הוא שאין לי כוח לדיון הזה. אם את מרגישה שספרי הנוער מאתגרים אותך אינטלקטואלית ומאמינה כי גלום בהם תוכן משמעותי המעניק להן ערך כיצירות אומנות, שיבושם לך. אני לא רואה בספרים אלה יותר מבידור.
זה באמת די בידור, זה לא מאתגר אותך.
אבל זה לא מפגר, זה כיף לקרוא אותם, אנחנו לא חייבים תמיד להיות גאונים, אפשר לפעמים גם להנות מדברים קטנים שכאלו.
אפשר ליהנות מהם, נכון, אבל לא לתת להם את אותו הערך שנותנים לספרות הקלאסית (אני קורא עכשיו את אליס).
אבל זה נורא יפה מה שכתבת
תודה רבה, אבל אני חושש שיופי לא מועיל תמיד במצבים כאלה. בכול מקרה, ייתכן ואנסה לשלוח את השיר לבחירת העורכים מאוחר יותר, אם יהיה לי כוח.
אם תלחץ 10 פעמים על הסיפור האקראי לפחות חמש מהסיפורים שיצאו לך יהיו סיפורי ערסים או מפורסמים…
היי! איך קרה שזה בבחירת העורכים? אני לא שלחתי… מישהו יכול להסביר לי מה הולך פה?
כנראה הסכימו עם המסר שהעברת בשיר.
אבל מי שלח? (אם בכלל…)
חטפו אותי, דניאל.
תברח.
הם יגיעו גם אלייך.
אולי לא שלחו, והם ראו את השיר. אולי הם רצו להעביר מסר לכל מי שמתכננת לכתוב סיפורים כאלה שלא תעשה את זה. בכל מקרה, הם הסכימו איתך.
סוף סוף מישהו שלא מפחד לומר את זה. הפסקתי לנסות לקרוא כאן סיפורים, כי לרוב הם על מפורסמים, בתי יתומים ופנטזיות בלתי אפשריות של ילדות בנות 12 (או של בנות מבוגרות יותר שנתקעו בגיל 12 ומפנטזות על חמישה בעלים בריטים). רוב הסיפורים כתובים בעילגות ("אני יעלה מחר עוד פרק!"), ורק לעתים רחוקות אני מוצאת סיפור שמעניין אותי ואני נהנית לקרוא.
אני חושבת שיש להבהיר שדיאלוגים הם לא הבעיה, אלא החיוכים והאלפקות הסגולות ש"מעטרים" אותם, במקום תיאור רגשות. כתיבה מרובה בדיאלוגים יכולה להיות ברמה גבוהה, כמו ב"יום נפלא לדגי בננה".
עאעאעעאאע!! מושלם ממש אהבתי!!!
זה כול כך נכון!!! ואני ממש אהבתי את השפה ואת החרוזים!
מהממם!!!
וואו, אני מסכימה עם הרוב.
כמעט כל ספור כאן הוא על ביבר ו1 די (1 דַיי, אולי ~בלי להעליב אפחד~), או על חבר ערפד חלומי, או על ערסים. הכתיבה גם ממש הדרדרה, ואף אחד כבר לא משקיע בתגובות ארוכות יותר שבהן יש הערות או הארות. אני מכירה את האתר מ2012 בערך, ו..באמת השתנה הרבה, לרעה כנראה..
בכל מקרה מסכימה איתך מאוד, נחמד לראות אנשים מביעים דעה מבלי לפחד.
אני חושבת שזה בסדר שאתה מביע את הדעה שלך, אבל יש כאלה שמתנהגים כאילו אסור לכתוב על מפורסמים. זה לא נכון. זכותן, כמו שזכותנו לכתוב על הדברים שאנחנו אוהבים. אתם לא אוהבים את הסיפורים הללו? תתעלמו. יש מספיק סיפורים שהם לא על מפורסמים שאתם יכולים לקרוא. אתם חושבים שסיפורי מפורסמים הם תת רמה? בבקשה, אל תכלילו. אתם לא קראתם את כולם ואתם לא יודעים אם כולם "גרועים", ובלי קשר, כל אחד קובע אחרת מה לדעתו רע ומה טוב. אני פה כבר יותר משנתיים, ואני יודעת שהאתר השתנה מאוד, אבל פעם היו לנו ריבים ענקיים על הנושא כל שני וחמישי ואיכשהו, בסוף, סגרנו את הנושא. אז הגולשים שהיו קיבלו אחרי הסדר עם הכותבות הללו את העובדה שהן יכולות לכתוב מה שהן רוצות כל עוד זה לא עובר על חוק. תקבלו את זה גם אתם, ובאמת קשה לי להבין למה זה כל כך מציק לכם בעיניים. נמאס לכם מכל סיפורי המפורסמים? אתם לא יכולים להגיד להן להפסיק. ואם אתם משתגעים מכך- היו שלום, המקום הזה לא בשבילכם. מצטערת על התקיפות, אבל אני מוכרחה.
ולא, אני לא פוסלת את העובדה שיש סיפורים שלדעתי הם בתת רמה של התת רמה, אבל אני לא מכלילה את כל סיפורי המפורסמים, ויש סיפורים שלדעתי מזוויעים שהם לאו דווקא על מפורסמים. אני מבינה את הכעס הזה, גם אני הייתי ככה, אבל אם משהו מבחינת הכתיבה (פיסוק לא נכון, שגיאות כתיב) מפריע, תעבירו ביקורת בונה. אבל תבינו- אתם לא יכולים למחוק את הסיפורים הללו מהאתר ואני חושבת שזה לגמרי בזבוז אנרגיה לפתוח כל הזמן דיון על כך.
ולמה אתם לא מעירים לאנשים שעושים פאנפיקים לספרים שהם אוהבים? למה אתם לא מעירים להם? מה ההבדל הגדול בין פאנפיק על ספר ובין סיפור על מפורסם? כשאני צוחקת על סיפור, זה כי הוא גרוע מבחינת הכתיבה והתוכן (שוב פעם, זו השפיטה שלי בלבד) ואני לא פוסלת סיפורים כי הם על נושא מסוים, ואני אגיד את האמת- היו סיפורים על מפורסמים שמאוד אהבתי. אבל אם אתם לא חושבים כמוני, זו בעיה שלכם, ואתם צריכים לדעת לקבל. נקודה.
אני מודע לכך שזכותו של כול משתמש באתר לכתוב כרצונו בגבולות התקנון, אך עדיין, כואב לראות את עקרונות הספרות נפגעים ומתערערים בידי כותבות שאפילו לא מעריכות ספרות טובה. הרבה מן הסיפורים באתר הינם בגדר עלבון לספרות ממש ולי אישית קשה לראות אנשים שמקילים ראש בכתיבה ומתייחסים אליה בזלזול ובחוסר השקעה שכאלה.
אמנות צריכה להיות אסטטית, תכליתית, אלגנטית, אבל באתר נרמסים כול הערכים האלה ונוספים אחרים ומפנים את מקומם לספרות "טראש" חסרת שמץ של יופי. קשה לראות ערכים שלמדת להעריך ולכבד על היופי והחוכמה הגלומים בהם נרמסים פשוט בחוסר אכפתיות שכזה, מתוך טענות של "זו זכותי". אם תשאלי אותי, כתיבת סיפור ברמה ירודה בכוונה תחילה הוא אנוכיות ועקשנות מטופשת ופשוט רמיסה של כול מה שטוב ויפה בסיפור, רק בשביל ההנאה הפעוטה שבקריאת או כתיבת סיפור טיפשי וחסר ערך.
אני משתדלת לרוב לא לבקר סיפורים שאני לא אוהבת אלא להתעלם, אבל עדיף שהוא עושה את זה באופן כללי מאשר להשמיץ כל סיפור כלעצמו, דבר אשר היה מאוד פוגע בכותבות.
כשהנושא כל כך חרוש ניתן להסיק במהרה שגם העלילה לא תהיה יצירתית במיוחדת. יש הבדל בין סיפור אהבה על מפורסמים לבין פאנפיק שמשתמשים בעולם שסופר אחר המציא כדי לספק את מטרות הסיפור שלך. כלומר, קשה מאוד להמציא עולמות חדשים, וכל אדם שכותב פנטזיה, מדע בדיוני או אפילו סיפור חיים רגיל לגמרי יכול לשים לב במהרה כמה חורים יש בעולם שיצר.
ובעיקרון, הנושא מהווה הרבה מהתוכן.
היי שלום ותודה על הדגים.
אני לא חושבת שהרבה אנשים כותבים בכוונה בצורה הזו, ואתה יכול להעיר. אבל אם הם מחליטים לקחת את ההערות לתשומת לבם או לא- זו כבר החלטה שלהם. ואת הרוב אמרתי לאו דווקא אלייך, אלא לאחרים שהגיבו פה והתנהגו כאילו הם שולטים באתר ושהם מחליטים אילו סיפורים ראויים להופיע או לא.
פאנפיקים הם עצלנות (אלא אם הם נעשים כמחווה).
והיי, המדריך!!!
אני יודעת שאני עצלנית, לא צריך לספר לי שוב פעם.
אני דווקא חולקת על דעתך,
לא בעניין סיפורי המפורסמים\ערסים\בתי יתומים וכ'ו, ho god no.
אני חושבת שסיפור עם הרשמה דווקא כן יכול לפתח עלילה מרתקת מורכבת ואיכותי, בתנאי שיש סינון בדמוית שבוחרים.
יש סופרים שהעשרה בדמוית עוזרות להם, למשל, אני מתקשה במיוחד ליצור דמוית אופטימיות או חברותיות, לכן אני נעזרת בהרשמה פה ושם.
אני מציעה לך לקרוא את הסיפור 'היסודן האחרון' שהתחיל בהרשמה ממנה לקחתי בסך הכל שתי דמוית, ואם יורשה לי להגיד, אינטליגנטי לא פחות מסיפורים רבים בהם הסופר המציע את כל הדמיות בעצמו.
ובנוגע למסר העיקרי של השיר- לא יכולתי להסכים יותר. ואני שמחה שהוסיפו אותו לבחירת העורכים, סוף סוף הנהלת האתר מביעה דעה בנושא הסיפורים האוויליים שמציפים את המערכת.
השימוש בהרשמה מעיד על חוסר יכולת מסוים ליצור באופן עצמאי ובצורה בה היא קיימת באתר, נעשתה ההרשמה אמצעי פופולרי לכתיבה בלי מאמץ, שהיא די חסרת ערך, כי אחרי הכול, הכתיבה אינה אלא ביטוי יצירתי של הכותב וכשהסיפור מבוסס על רעיונותיהם של אחרים, נעשית הכתיבה כמעין עבודת ניירת משעממת בה על הסופר רק להשלים את הפערים ברעיונות שכבר ניתנו לו והתוצר הסופי חסר את הביטוי היצירתי של הסופר ונמצא לוקה בחסר כיצירה ספרותית.
אין כול פסול כמובן בלבקש עזרה בכתיבה מעמיתך, אך כפי שהמצב נראה היום, רעיונותיהם של אחרים מהווים חלקים מרכזיים מדי בסיפורים רבים.
הרשמות הן עצלנות!
זה לא בהכרח עצלנות. אם מישהו מנסה לחשוב על דמויות והוא לא מצליח? הוא יכול להיעזר בילדים שיש באתר.
שיתאמץ! שישקיע! לחסוך מעצמך מאמץ נחוץ זו עצלנות שמובילה ליצירות לקויות.
אני דווקא חושבת שרשימות זה מאתגר את הכותב- כלומר הוא פשוט כותב דמות גם אם הוא לא מתחבר אליה זה איזשהו אתר,לא?
אתגר, זה כן. האם תצא מזה יצירה מוצלחת? – לא סביר. ולכן לדעתי אין להרבות בכך…
זה תלוי בכמה מוכשר אותו אדם שכותב את הסיפור והאם הוא מצליח להתעלות על עצמו ולכתוב דמות שהוא לא מתחבר אליה מבלי לפגוע ברמה של הסיפור
יש פה מעבר ללהתחבר או לא. ישנה השאלה האם אפשר בכלל ליצור סיפור עם דינמיקה טובה בין הדמויות, תוך שימוש בדמויות שלא נהגו לצורך סיפור זה מראש.
בנוסף, זו לא יכולה להיות שיטה עיקרית ומרכזית לכתיבת סיפורים, כי לסיפור טוב דרוש יוצר שמבטא את עצמו ולא אחד שפועל לפי מוסכמות שהוכתבו מראש (במקרה זה, דמויות)
לדעתי עכשיו כולנו צריכים לקחת עלינו משימה ולתת ביקורות לסיפורים, בשביל שנשפר אותם (אני לא מתכוונת להתנשא מעל אף אחד, ואני אפילו אשמח אם תתקנו את הכתיבה/סיפור שלי.) זה פשוט מאוד -קל להתלונן, קשה לבצע.
את לא הראשונה שחשבה על זה…
התכוונתי שבמקום שתתלוננו פה, אולי תגיבו לבנות האלה ותעירו להם מה לשנות ?
שוב, את לא הראשונה שחשבה על זה.
יופי. אז תיישמו את זה…
ניסיתי, אל האמת שכל העסק די מת.
ניסיתי. לא עובד.
אני ממש מסכימה עם זה.
לפעמים כשאני נוברת קצת באתר, יש קטעים מדהימים שבקושי רואים אותם. הם פשוט טובעים בין כל הסיפורים האלו ונעלמים כמעט-לעד. וזה ממש חבל. כי לא רק שאנחנו לא זוכים לראות אותם, אלא שזה מעודד יצירה של סיפורי מעריצים-ערפדים-בתי יתומים-וכו' ומעודד את הכותבים של הקטעים הקצת יותר טובים להפסיק לכתוב.
מה שכן, זו זכותם המלאה של אנשים לכתוב כך. זה לא אומר שאני נהנית מזה, זה לא אומר שרוב המשתמשים פה נהנים מזה, אבל זו זכותם. ומלבד זאת, אני מניחה שאם הכתיבה שלהם הייתה משתפרת אולי אפילו היינו נהנים גם אנחנו מסיפורים כאלה.
הבעיה היא, שהיא לא. הכתיבה נותרת כשהייתה, עם טונות של סלנג והתעלמות מוחלטת מכללי השפה העברית (בעיקר אותיות אית"ן. מה צריך לעשות כדי שתבינו שאין דבר כזה 'אני יכתוב'??)
ובנוגע לסיפורי ההרשמה. אני די מסויגת לגבי הסיפורים האלה, בשל שתי סיבות:
האחת, זה נותן הרגשה שהכותב לא יצירתי מספיק, כך שזה מדכא את הרצון שלי לקרוא את הסיפור עצמו.
השנייה, מה רע בקצת מסתורין בדמויות? אם אני יודעת הכל על הדמויות מיד זה קצת הורס.
אבל סיפורי הרשמה הם הבעייתיים במיעוטם. יש גרועים יותר.
תיארת את הדעה שלי פחות או יותר: )
אבל העניין הזה של "זכותן" מציק לי. גם לי ישנה הזכות להפציץ את הרשת בשטויות ולהקשות על אנשים לעשות בה את השימוש לו היא הוקצתה, אבל אמנע מלעשות זאת, גם אם זה יביא לי סיפוק, בגלל שישנו דבר שנקרא התחשבות בזולת. לבוא לאתר שמיועד לספרות ולהעמיס אותו בטראש, זו פשוט חוצפה, בין אם זה זכות העושה זאת ובין אם לא – זה פשוט זלזול וקילקול משולחי רסן, בלי שום אכפתיות והערכה כלפי מה שהאתר הזה נועד עבורו וכלפי האנשים שרוצים לעשות בו את השימוש שלשמו הוא נועד.
זו הדעה שלך – בסדר. אז איך הם ידעו אם אתה לא אומר להם את זה בתגובות לסיפורים שלהם? איך הם יתקנו? איך הם ישנו? אם אתה כ"כ רוצה שזה ישתנה תגיד להם.
מה שאני מגדירה "זכותם" הוא כל עוד הם לא מונעים ממך, ממש עוצרים בעדך, לפרסם סיפור.
באופן עקיף אולי, כן, אבל לא באופן ישיר.
אני כן מסכימה שזה מרגיז ומעצבן. אני לא חושבת שאני איזו כותבת מחוננת, אבל הסיפורים האלה מעלימים את הסיפורים הטובים האחרים. אני לא חושבת שהם באים במטרה להזיק, אבל הבעיה היא שכל סיפור מעריצות-ערפדים-בית יתומים בא עם קהל מעריצות קבוע, שמעודד אותו להמשיך מבלי להתחשב בשגיאות שנכתבו בו.
אני חושבת, שאנחנו פשוט צריכים לשים לב לסיפורים האלה מעתה והלאה, ולבקר אותם. לא לרדת עליהם, ולא להתעלם מהם כי 'אין לנו כוח', אלא להעיר כך שהם אולי ישתפרו קצת או שיפסיקו למלא את האתר בהם.
אני לא יודע אם ביקורות מצדנו יתקבלו בברכה. הכותבות האלה לא רואות שום הכרח בכתיבה כתיקונה ומבחינתן סיפור הוא סיפור, גם אם יש בו שגיאות. אבל את מוזמנת לנסות. אולי בכול זאת יהיו למאמציך השפעות חיוביות כולשהן.
מיכל, הם ידעו לפי השיר הזה שלי – לא שזה יועיל בהרבה: )
מסכימה אתכם לגמרי.
מה לעשות? "אפקט העדר".
ושוב אני אומר בכובד ראש ועם צביטה קטנה בלב, שאפילו כאן מחנה הביניים שולט.
מצער ביותר, אבל ריאלי.
אי אפשר לשלול מאותם הכותבים והכותבות את הזכות להביע את עצמם, ומכיוון שחלק מהם עדיין תקועים בגיל שתיים עשרה (מבחינה נפשית כמובן) ביקורת בונה כלפיהם מעלה חרס ולא באה בחשבון.
לדעתם סיפוריהם הם אמנות, אין כל כך מה לעשות עם זה.
בעיניהם, זה ביטוי עצמי לכל דבר. אני לא חושבת שצריך למנוע מאדם להביע את עצמו בכל דרך שהיא. כן, לעיתים זה נמאס, אבל זה בלתי ניתן למניעה.
אולי אפשר למגר קצת את התופעה, אבל לא יותר מזה.
הבעיה אכן ניתנת למניעה. ישנו דבר שנקרא "חינוך". אבל זה כבר לא בידינו לצערי…
אני מאז שהגעתי לאתר רק-בדידות,אהבה ובית ספר -.-
לפי דעתי את טועה.
יש כאן הרבה תגובות ששופטות בזילזול ז'אנרים מסויימים של כתיבה.
האתר הזה מיועד לקריאה וכתיבה של סיפורים מכל סוג (פרט לסיפורים עם תוכן מיני וכדומה) וגם אם לדעתך יש ספורים שהם "לא ראויים" לאתר את טועה, כי האתר מיועד לכל הז'אנרים ולכל הז'אנרים יש קוראים.
אז גם אם את אישית לא מיתחברת לסיפורים על ערפדים, מפורסמים, ערסים ועוד זה לא אומר שאין להם מקום באתר.
לגבי סיפורים עם הרשמות, אני חושבת שזה נהדר.
זה נותן לסופרים להיתמודד ליפעמים גם עם אתגרים של דמויות מורכבות וגם נותן לקוראים להיות חלק מסוים מהסיפור.
לסיכום, אני לא חושבת שיש למישהו זכות לזלזל בכל זוג של כתיבה וז'אנר וגם אם לפי דעתך או דעת אחרים יש סיפורים שלא מתאימים לאתר, מזל שזאת רק דעתכם כי האתר היה מפסיד המון סיפורים מדהימים.
תגידי, אני סתם מתעניין, איזה ספרים קראת בחיים?
אמאמ זה בחור
רק מעירה
קראתי המון ספרים.
זה ניראה שאתה ממש מיתייחס לעצמך כאל איזה סופר שזכה באיזה פרס כשאתה נותן לעצמך רשות לישפוט ולזלזל בסיפורים של אחרים.
לא שאלתי כמה. שאלתי איזה?
חחח התגובה האחרונה יצאה לי עילגת… *מבוכה*
עילג..
פחח.
שלום לכל הזועמים והזועמות אני עוד לא מכירה את האתר ואני הסכמתי אם החוסר בתגובות רציניות ובכלל בתגובות
אני מבינה שיש קושי במקוריות אבל חברה קשה לכתוב מקורי הדימיון שלנו ניזון מגירויים חיצוניים אם לא ההינו רואים גל גל שמתגל גל לא הייתה נוצרת העגלה ואנשים לא היו חושבים על בלמים וכו אנחנו אנושיים וגם הסופרים הגדולים שלנו מושפעים מיצירות אחרות ארגון נכתב לאחר שר הטבעות הבחירה נכתב לאחר משחקי הרעב אני מקווה שלא תשפטו על חוסר מקוריות כי להיות מקורי זה קשה אני מקווה להתעלות מעל הכתיבה הירודה שציינתם אבל הכל בגדר ניסיון ואם לא קראתם את הסיפור הראשון שלי כדאי לנסות חבל לשפוט על סמך סיפורים אחרים אני כבר לא זוכרת מי רשמה את זה אבל הכתיבה שלך טובה אני לא יודעת כמה זה נחשב כי אני גרועה בשירה אבל אני נהנתי למצוא כאן עוד אנשים שחושבים כמוני ולא כותבים שירה בעילגות כמוני שמחתי לקרא את מה שכתבת תודה לך
yuki
תודה גם לך. די התקשתי בקריאת הפסקה הענקית הזאת בלי שום סימן פיסוק, אבל נראה לי שהבנתי… אז את אומרת בעצם שכדאי שנקרא את הסיפורים שלך?
אבל לדעתי אתה טועה כל אחד כותב מה שהוא רוצה וזה לא אומר שכל הסיפורים של ערסים,ערפדים ובתי יתומים לא ראויים פה כי זה להפך כל אחד לדעתי לפי הטעם שלו וכל אחד בוחר איזה אזנר הוא הכי אוהב לקרוא..אז אתה לא אוהב לקרוא כאלה סוגים אבל האחרים כן..אז אין זכות לאף אחד להגיד שכל ספר זה מפגר..
הרעיון שאת מתארת נשמע לי נורא עממי וחסר אלגנטיות ובאמת כך נראה האתר – בליל של סיפורים מכול הסוגות, מעורבים האחד בשני ונבלעים בתוך ים של טקסטים שונים ומשונים מבלי הפרד. אין סדר, כול אחד פועל כרצונו וכך יורד עלינו הכאוס, הפכה של האמנות, האסתטית והמסודרת.
חחח אני מאמינה שכיף לקרוא את הסיפורים שלי אבל מי כמוכם יודעים שכל אחד חושב שהסיפור שלו זה משהו מיוחד והעובדה שהפיסוק שלי מוטעה ששגיות שלי צורכות לא מסיעות למורל אבל החלטתי שאני לא צריכה להתבייש במוגבלוית שלי
להתבייש בהחלט לא צריך, אבל צריך להקשיב ולנסות לתקן. כי אחרת – איך תשתפרי?
נכון שהערות מתקבלות בברכה והבנה אבל כשכותבים לך במעורפל שיש לך שגיות זה לא עוזר.
למה אי אפשר לציין איפו השגיע ואיך לתקן אותה? סתאם לזרוק לאוויר זה סתאם לא נעים
מניסיון, קשה לציין בכול סיפור איפה בדיוק מצויות השגיאות. זה דורש השקעה די רבה, במיוחד כשהסיפורים מלאי השגיאות נפוצים כול כך, פירוט השגיאות בסיפור אחד בא על חשבון הערות בסיפור אחר.
נכון. משום כך אין צורך לציין שיש שגיות כתיב, זה מונע עוגמת נפש ויורד לפרטים שקשה מאוד לשלוט בהם.
אבל עולם כמנהגו נוהג, ואחריי הכל אם החלטתי לעלות לאתר ה "יצירות" שלי מן הראוי שיגיבו כראות עיניהם
קיבלתי לצומאת ליבי את דברך
אני בסך הכול מגיב על שגיאות כדי לעזור לשפר. משם אני מניח שהסופר יכול להמשיך לבד, לעבור על הסיפור ולתקן. אם לא, אולי עדיף שאותו סופר ישאל אותי איפה השגיאות ויבהיר לי שהוא לא מצליח להסתדר בכוחות עצמו, או, שאני מצטער לומר את זה, אבל, ילמד לכתוב כמו שצריך לפני שהוא מעלה יצירות שאין ביכולתו להשלימן.
הדברים שלך מעט חריפים אבל מובנים הגיוני
מאוד שאדם שמתקשה לכתוב בצורה נכונה יקבל כאלה תגובות גם אדם נכה מקבל מילדים תגובות לא נעימות אבל מאנשים מבוגרים מצפים קצת ליותר
והרי אין כאן זכויות מיעוטים כך שברמה הכללית יהיה לי קשה לעמוד בקצב ואולי אתה מציע שיפתחו אתרים לסובלי לקויות כתיבה?
אז את אומרת שאת לא יכולה להשתפר? כלומר ממש אין בך פוטנציאל?
כי אם אכן כך, אין לך גם טעם בלנסות ולהשתפר ואם את רואה טעם בלכתוב ברמתך הנוכחית, את רשאית כמובן להמשיך, אך עליך לשאול את עצמך, לשם מה.
טוב לצערי אני לוקחת בצורה אישית מידי את מה שאתה כותב ברור שאני מאמינה שצריך להשתפר רק שהדרך של לציין שיש שגיות כתיב היא לא נכונה הרי אם אני לא יודעת היכן השגיע ואיך לתקן אותה זה לחינם ומי אמר לך שאני לא עובדת על זה?
האתר הוא דרך מפלט ולא ציפיתי שיגרמו לי להרגיש לא נעים בגלל זה
בכל אופן הדיון הזה קצת עקר וכנראה אני צעירה (בת 16)מכדי לרדת לעומק הדברים בלי להפגע
יאווווווו התגובות כאלה מעניינות, זה כמין צ'אט ריב כזה….
לקח לי עשר דקות לקרוא את כולם :0
האמת שעשיתי כמה הרשמות, כמה פעמיים, ואני לא מסכימה עם הקטע הזה.
הרשמות לא בהכרח אומרות שאתה חסר מוח או שאין לך מקוריות, זה פשוט להיות פתוח לקהל, זה לתת להם להתחבר לסיפור ולהמציא דמויות מעצמם.
כשאתה רואה שיש דמות שאהובה על פני כולם- ברור שתוסיף אותה. לכן זה גם עוזר, כי לפעמיים בסיפורים יש דמויות כל כך מיותרות, פה אתה יכול להביע את הדעה שלך עליהם.
וואן די כבר יצאו לי מכל החורים, לא משנה אם האנשים שכותבים את זה כותבים כמו סופרים, אי אפשר פשוט לקחת דמויות שכבר יש להם חיים, שכבר יש להם הכול, זה לא באמת בא מהראש שלכם. זה לא באמת יצירה שלכם.
נכון, זה כמעט כמו הרשמות, אבל הרשמות זה לא כל סיפור אותם דמויות!
אי אפשר כל כך הרבה סיפורים עם אותם הדמויות, רק שמות אחרים לחברות של הלהקה. תעשו מהראש שלכם קצת. מותר לכם לקחת השראה- אבל יש גבול.
ואו חפרתי
שוב – עממי מדי וקשה לכתוב סיפור מוצלח כשהדמויות לא נבנו מראש כך שתהיה ביניהן דינמיקה מסוימת.
אה דרך אגב- הזכרת ערפדים, זאבים וכו'.
לא בהכרח זה נוראי. קח את האקדמייה לערפדים, יופי של ספר. אני מתה עליו!!!
הסיפור נוראי כשזה נעשה ברדידות, והוא לקוח מכל המקומות האחרים, כלומר, שיש ערפד אבל אין לו שום דבר בנוסף. הוא רק מוצץ דם מבני אדם וזהו.
אז זה כבר לא בסדר. זה כבר לעשות רק על הבסיס ולא להוסיף עוד דבר.
"האקדמיה לערפדים" – עוד סדרת ספרים חסרי תוכן. בידור זול. מצטער.
אני מסכימה כל כך בנוגע לסיפורי הלהקות והערסים שחוזרים ונשנים על עצמם אבל האקדמיה לערפדים ספר יפה מאוד, קליל ושפה בגובה העיניים
ולכן בדיוק הוא ההפך הגמור מאמנות. הוא בידור נחמד, מעביר את הזמן, כדרך שצפייה בטלוויזיה עושה זאת, אבל אין להשוות אותו לספרים כגון "עולם חדש מופלא" או "1984".
על מה הספרים האלו?
על ה"אוטופיות" העתידניות שישתלטו על החברה לאחר תקופת מלחמות העולם (בזמנם זה היה העתיד). הסופרים, האלדוס האקסלי וג'ורג' אורוול תיארו איך לדעתם יראו החברות הדיקטטוריות שעלולות להשתלט על העולם (יש לציין שחלק מתחזיותיהם התגשמו בדיוק די רב בדמותם של הקומוניזם הרוסי והקפיטליזם הצרכני האמריקאי).
בעיקרון, עלילות הספרים עוסקות בחיים בחברות שכאלה.
נשמע מעניין…
דני, אתה קראת את זה?
או שראית את הסרט הנוראי והרדוד שהם עשו?
תגיד את האמת, כי אני קראתי 3 ספרים של זה לא סתם, לדעתי זה ספר שראוי להיות רב מכר בעולם. והוא כבר כזה.
ותאמין לי שזה לא בסלנג, וזה לא בידור זול.
והוא לא אמנות?
באמת?
איך אתה יכול להגיד מה אומנות ומה לא, רק בגלל שזה לא כל כך מתוחכם כמו הספרים שלך זה לא אומר שזאת לא אומנות
ותאמין לי שאם באמת היית קורא את זה, היית מבין כמה זה מקורי וגאוני.
לא נעלבת, אבל זה די מעצבן.
אשאל אותך כך – מה הם הרעיונות או העקרונות העומדים מאחורי הספר? מה הוא בא ללמד או להראות ובאיזו דרך? עד כמה הדמויות והעלילה מורכבות והגיוניות?
לא קראתי אותו, אני מודה, אבל על פניו הוא נראה כספר די שטחי המתמקד במאורעות העלילה ולא מעמיק מעבר להם.
ואם כבר, עוד שאלה: האם הספר (או הסדרה) נועד להנעים את זמנך ולבדר אותך, או שמטרת הכותב הייתה שתעמיקי בתוכנו ותעסקי בלקחיו, בנוסף לבידור.
זאת פנטזיה.
זאת פנטזיה בדיוק כמו כל הספרי נוער האחרים, רק בגלל שזה מדבר על ערפדים זה לא אומר שזה שטחי.
ולהפך, יש סוגי ערפדים בתוך הספר, שהסופרת עצמה המציאה. ועוד קסמים..
זה כמו כל ספר אחר- מלמד אותך על חברות, על אהבה ועוד על הרבה דברים.
בדיוק כמו ספר אחר.
חה ותאמין לי שיש דמויות הגיוניות, ויש עלילות הגיוניות. אבל אני לא מתכוונת להסביר לך את כל זה- יותר מדי ארוך, אם אתה באמת רוצה לדעת אם זה ספר טוב תקרא את התקציר מאחורי הספר ולא על פי הכריכה.
אם אבקש ממך להגדיר את הספרים באחת משתי המילים הבאות, כיצד היית מגדירה אותו, בידור, או אמנות?
תחשבי על זה. האם הוא נועד להיות, יפה, אלגנטי, וגאוני, או שנועד לשעשע ולבדר את הקורא.
אומנות.
כי אם זה היה בידור- הייתי צוחקת כל היום מול הספר על כמה שהוא מצחיק או מגניב.
וזהו- שהדברים שם חכמים ויפהפיים, אם זה היה בידור לא הייתי מרותקת לזה כל היום.
וכן הוא אלגנטי ויפה, וגאוני, כי אני בטוחה שאף אחד לא היה מצליח לעלות על הדימיון של הסופרת כשהיא כתבה אותו.
כל כך מעצבן שעכשיו חושבים שהספר רדוד לחלוטין בגלל הסרט המפגר שלו- חבל שעשו ממנו צחוק :(
בידור לא חייב להיות מצחיק. בידור יכול להיות מותח, מרגש, או מעורר דמיון..
מכיוון שלא קראתי את הספרים, אבקש ממך למנות בפני את המאפיינים האמנותיים שבסיפור, אם תוכלי.
טוב די כבר- אתה יכול לשאול אותי כל הזמן מה היה מעניין בזה, מה אומנותי בזה וכל השטויות האלה.
אבל זה לא יעזור לך בכלום, זה שאני אגיד לך שזה ספר מושלם לא בטוח שזה יהיה ככה אצלך. במקום לשאול מה אומנותי בזה ועוד שאלות מטומטמות כאלה (מצטערת על הביטוי, אבל לדעתי הן לא מובילות לשום מקום) תקרא את התקציר. תקרא את הסיפור.
למה אני צריכה להגיד לך איך זה נראה, מה הסיפור ומה המאפיניים האומנותיים שלו כביכול, אתה במלא תעמוד בדעתך על פי הכריכה, ואני אומרת לך- שאם לא תקרא את התקציר לא תדע כלום.
צורחות(נדמא לי)
השיר גאוני. וזהו. לא שזה ישנה משהו, וכרגע גם השנאת את עצמך על חצי אתר (לפחות), אבל נחמד שניסית. הבעיה היא שאין לאף אחד זכות להגיד לכל כותבי הערפדים-בתי יתומים-וכו' לשנות את הכתיבה שלהם, ובאמת יש הרבה שנהנים מהסיפורים האלה. קודם כתבת שזה "לא נכנס לגדר הספרות" ואני שואלת אותך: מי נתן לך את הלגיטימציה להחליט מה זו ספרות? גם אם אתה לא אוהב את הסיפורים האלה באמת שאין לך את הזכות להגיד את זה. אתה די חסר טאקט (אבל השיר הזה גאוני).
אפנה אותך לכתביהם של פילוסופים כגון עמנואל קאנט העוסקים בהגדרת היפה והאמנותי ותיווכחי בעצמך שהסיפורים הנידונים עומדים בסתירה מוחלטת להגדרותיהם.
אני לא חושבת שאנשים צריכים לשנוא אותו בגלל הבעת דעה.. הדעה שלי יחסית מנוגדת לשלו, אבל אני לא מבינה למה צריך לשנוא אותו בגלל זה. O:
לא צריך.
האמת שבעיקרון כל מה שאדם עושה הוא יצירה. גם אם היצירה הזו קצת כושלת ולא הכי מוצלחת (ובטח שלא מושלמת – דבר לא יכול להיות מושלם), זו יצירה. כי אדם עשה אותה, השקיע עליה זמן (גם אם לא השקיע כ"כ זו יצירה). בקיצור – כל מה שאדם בונה, מקים, כותב, מצייר ועוד כל מיני זה יצירה.
את מקסימה.
זה יצירה – אבל לא בהכרח יפה או אמנותית.
תלוי מי רואה את היצירה.
אהבתי, ומסכימה.
אבל ישנם מאפיינים כלליים המגדירים את היפה. נכון שקיימים הבדלים דקים בתפישה בין אנשים שונים, אך בכללות, רוב בני האדם מסכימים על מה שנחשב בעיניהם ליפה – אף אחד לא יקרא לצואה שאדם "יצר" (סליחה) יצירת אומנות ורוב האנשים השפויים יסכימו שמגדל אייפל יפה. ליופי ישנם דברים המגדירים אותו, התלויים בצורת התפישה והמחשבה האנושיות, המשותפת לרוב ככול בני האדם.
אף אחד לא יקרא ל"יומנו של חנון" אמנותי, למרות שרבים יהנו ממנו ויחשיבו אותו למשעשע. ישנם דברים שפשוט לא נתפשים על ידי האדם כיפים באופן כללי.
שוב, אם הגדרת היופי מעניינת אותך – קאנט! אסטטיקה! תקראי!
טוב, בסדר. שכנעת אותי. במובן מסוים.
האמת, כשמגדל אייפל רק נבנה אף אחד לא חשב שהוא יפה. אוסקר ווילד אמר עליו: "כשאבקר בפריז, אני רוצה לגור במגדל אייפל, כי רק משם אני לא אוכל לראות את המבנה המכוער הזה".
לא משנה. זו הייתה רק דוגמא, לצורך ההמחשה בלבד. למרות שאני מודה שלא ידעתי על מה שאמרת.
אני יודע זו הייתה דוגמה לצורך המחשה, אני רק חושב שזו אמרה משעשעת.
כשחושבים על זה, נדמה לי שזכורה לי האימרה הזאת באופן כללי… והיא אכן משעשעת.
קודם כל זה בבחירת העורכים! דבר שני, חלק מהסיפורי ערסים (אלה שכתובים בצורה ברורה ועל רמה כלשהיא, ותתפלא, יש כאלה!) מצחיקים אותי מאוד ולכן אני קוראת אותם ועוד מלא בנות קוראות אותם. אה ואני מחוננת אז אל תזלזל חחח
ויש עוד מלא סיפורים עם כתיבה גרועה והם באתר הזה כדי להשתפר ולא כדי להוריד לו את הרמה או משהו…
אני רוצה שתראי לי סיפור ערסים שאוכל לקרוא לו אמנות. בבקשה, אני מאתגר אותך להציג לי אותו.
ואם ישנם כותבים רבים כול כך שמטרתם להשתפר, מדוע הם מתעקשים להמשיך לכתוב בסגנונם הקודם ולעיתים אף לדחות ביקורת? (אני כמובן לא מדבר על אלה שבאמת מנסים להשתפר ומשתנים ככול יכולתם ברגע שעומדים על טעויותיהם).
סליחה אבל זה מרגיז אותי ממש-מי שרוצה לכתוב "יצירת אומנות" לא יעלה אותה לאתר הזה האתר הזה לדעתי נפתח בשביל אנשים שמשעמם להם ורוצים לבדר את עצמם בקריאת סיפורים גם אם הרמה שלהם לא גבוהה במיוחד או העלילה לא מיוחדת
את רצינית?!
מדברים כאלה באתי להציל (כן, אני תורם את חלקי בהצלת התרבות האנושית ולא, זו לא התנשאות).
כן אני לגמרי רצינית מי שרוצה לכתוב יצירת אומנות או לקרוא אחת כזאת לא יחפש אחת כזאת באתר הזה האתר הזה נועד לאנשים שרוצים לכתוב ולאנשים שרוצים לקרוא סיפורים גם אם הם לא מתחכמים,אני הצטרפתי לפה כדי להעלות את הסיפור שלי-שכן הוא על מפורסם וכדי לקרוא סיפורי אהבה בשקל,אוקיי? אם הייתי רוצה לקרוא רומן מסעיר לא הייתי נכנסת לפה
אתה לא תתחבר לסגנון הזה.. אני בת קודם כל שנית, אני יותר קטנה ומפגרת ממך אין מה לעשות. אם אתה מתעקש אני אתן לך שם של סיפור בתנאי שאתה קורא אותו עד הסוף. הא ועוד משהו יש סיפור מפורסמים אחד שקראתי והיה בו הרבה תוכן ולא רק פינטוזים על ׳הבעל הבריטי העתידי׳ וכל החרא הזה…
בבקשה! תביאי ונראה עד כמה הסיפורים האלה מוצלחים. (וייתכן באמת שהינם כאלה, על אף שאני מפקפק בכך. אמנם עדיין, אין זה משנה את פני הדברים – רוב הסיפורים האלה גרועים ממש, גם אם מעטים שבמעטים מביניהם יוצאים מוצלחים).
אהבתי והתחברתי לצערי חח!
אני הייתי כאן מהקמת האתר, כשהיה קשה למצוא סיפורים שהם לא איכותיים.
אתמול נכנסתי לאתר אחרי הרבה מאוד זמן כדי להתעדכן ולקרוא ויש שינוי ניכר, ומה שכתבת דיי מסכם את זה.
זה לא שהסיפורים האיכותיים שלא קיימים בכלל, הם כן – פשוט היחס בין הטובים לאלו שלא השתנה :-)
מה שטוב זה שע"י השיר הזה שכתבת, אני יכולה למצוא בתגובות את הכותבים בסגנון שלי :-)
אני אישית לא מתחברת לסיפורי ג'סטין וכדומה אבל אין כל-כך מה לעשות כנראה, זה אתר שפתוח לביטוי אישי של כל מי שירצה בכך ולכן לכאורה אין זכות לשפוט ולהחליט מה נכון ומה לא, אבל בכל זאת אני מתחברת למה שאתה כותב כי זו הרגשה ודעה אישית.
וזהו, חפרתי חח
שמח לעמוד לרשותך.
לפי השיר כבר רואים שנפל על הסיפורים הפחות מושקעים וגם רואים שלא התאמצת לחפש סיפור מפורסמים טוב
עצם הז'אנר "סיפור מפורסמים" מעיד על טיב יצירה גרוע, כך שמן הסתם קשה למצוא סיפורים מוצלחים מסוגה זו. בכול מקרה, איני מתנגד תיאורטית לסיפור מפורסמים מוצלח, הבעיה טמונה בכך שסיפור שכזה קיים רק בתיאוריה ככול שזה נוגע אלי.
אוי, כלכך, אתה כזבה גאון *תדמיין אותי בוכה מצחוק – שיער אדום וזהו בערך*
אוקי, הלכתי לחטט בתגובות.
כזה*
אוקי, נכנעתי, אין לי מספיק כוח לקרוא את כל התגובות האלה.
איך אהבתי!! מה שנכון-נכון!
לדעתי היא ניסתה להתבדח על חשבוני כשהציעה לי לקרוא את הסיפורים האלה.
בטעות הגבתי כאן במקום על תגובה אחרת. סליחה.
תקרא את הסיפור בדרך אל החופש – מפורסמים
את אחת ויחידה אהובה שלי מלכה – ערסים סוג של אה וגם את שאר הסיפורים של הסופרת ממולץ
בלעדייך אין לי יום אין סיבה לנשום- ערסים סוג של
והסיפורים של משתמש שהיא שכחה תסיסמא אבל תקרא את אלירן ותהל או אביאל ולורן שזה סיפורי ערסים
או את לוטן ואלמוג את הסיפורים הישנים שלה
סליחה שיצא ככה אין לי כוח לנקד ואני מהטלפון
קראתי כרגע את הפרק האחרון שהועלה בסיפור של לוטן ואלמוג, ולמרות שלמיטב הבנתי זה כבר הפרק השמונה עשר בעונה השנייה, הוא עדיין לא כתוב בצורה תקנית.
הכותבת לא שמה נקודות בסוף משפט, וכשהיא כן שמה היא שמה שתיים במקום אחת או שלוש.
בצירוף סמיכות אמורים לשים את ה' הידיעה על הסומך (המילה השנייה) ולא על הנסמך (המילה הראשונה) – "יצאתי מהבועת מחשבה…" או ארבע נקודות: "גל…."
פועל בגוף ראשון בעתיד מתחיל באות א'. אין דבר כזה "אני ישקר".
היא עושה רווח לפני סימן שאלה – "מי יודע ?"
כשכותבים ציטוט בצורה כזו: "גם את זה אני לא יודעת" אמרתי וחייכתי חיוך כזה מתנצל צריך להוסיף פסיק לפני סגירת הציטוט ונקודה בסוף המשפט.
אני לא מבינה למה היא מקדימה כל ציטוט במקף, מכיוון שזה באמת לא נחוץ.
היא הכפילה את האות האחרונה במילה "קטנותת" ללא שום צורך.
"שונאת את זהה!!!!" – כמו שציינתי קודם: גם הכפלת אות אחרונה ללא שום צורך וגם יותר מדי סימני קריאה.
אין לי כוח לקרוא את כל הפרק כי אני רואה טעויות בכל מקום, ובאמת שאין לי כוח להעיר על כל אחת ואחת מהן.
אבל אם את כל כך רוצה – לעבור לפרקים הקודמים או לסיפורים אחרים מהסוג הזה? כי אני בטוחה שהם יהיו לגמרי שונים. ברור ששם לא יהיו שגיאות כתיב ועלילה חרושה (ואת בעצמך כתבבת שכולם מאותו סוג – כלומר עלילה חרושה ולעוסה).
ואלה רק הערות טכניות. הכתיבה עצמה גם לא מדהימה במיוחד, וגם תוכן הסיפור קיטשי ומשומש. וטוב גם שהכותבת טרחה להזכיר שזה האקס שלה, או שהוא קיים בכלל, כי חלק מהקוראות המגיבות לא הבינו אפילו מי הוא.
לדעתי היא ניסתה להתבדח על חשבוני כשהציעה לי לקרוא את הסיפורים האלה.
אלירן ותהל ואביאל ולורן באמת יפה
עברתי קצת על התגובות.. אשמח לקבל הסבר מה זה הרשמה/הרשמות, זה מופיע כאן בערך בכל תגובה שנייה :)
זה כשסופר מבקש מקהל קוראיו לרשום לו רעיונות לדמויות (פחות או יותר…)
תודה דניאל :)
אם כבר מתחילים בהסברים מה זה האיידול?ומה זה קשור לזמרים?
איידול זה מושא הערצה וזמרים הם מושאי הערצה…
לא תמיד איידול זה בא מהמילה אידיאל (אם ככה כותבים את זה ) וזה דמות שאתה רוצה להיות כמוה או מזדהה איתה זה יכול להיות אימא אבא או חבר לא תמיד זה מפורסם.
לא רק שלא תמיד, אלא אף פעם. איידול לא מגיע מהמילה "אידיאל", אלא מן המילה האנגלית "Idol" שמשמעותה המקורית היא ככול הנראה לי "תמונה".
הרי לכם: http://www.oxforddictionaries.com/definition/english/idol
ושוב, הצלת התרבות.
וואי זה כל כך נכון..
באמת לדעתי כל הקטע של הסיפורי ערסים, אלה עם ההרשמות או הסיפורים המומצאים על המפורסמים קצת דבילי… (לא להיעלב, זאת דעתי).
אני כותבת רק סיפורים רגילים בהמשכים בנושאי נוער :-)
תראה מה העלתי במיוחד בשבילך
אני מודה. יש הרבה סיפורים שכתובים על ידי דיירקשניות בנות 10 שלו יודעות מה זה בכלל כתיבה. אז עכשיו, אני דיירקשנית, אבל אני קוראת רק סיפורי מפורסמים שהם באמת מושקעים ומלאי תוכן. אני לא חושבת שבגלל שכמה ילדות קטנות שרק עכשיו מתחילות להתנסות בכתיבה אז צריך לפסול את כל סיפורי המפורסמים. הרי בכל ז'אנר יש סיפורים לא טובים, חובבניים וטיפשים לא? ובכל ז'אנר יש גם סיפורים מדהימים, עוצרי נשימה, ומעניינים… אני חושבת שלא צריך לפסול את הבנות הללו, צריך ללמד אותן, להראות להן ולעזור להן. אך את דעתך לא אוכל לשנות.
קצת נמאס לי לחזור על אותו הדיון עם כולם פה, אז אסכם את דעתי.
אני לא מתנגד לשום ז'אנר באשר הוא. אני מתנגד לשיטחיות ורמיסת עקרונות הספרות. אני מתנגד לסיפורים ריקים מתוכן, עם עלילה תפלה ודמויות שיטחיות. ברמת העיקרון, אהנה מאוד לקרוא סיפור מפורסמים אמנותי, יצירתי, חדשני, שלא רק שינעים את זמני, אלא גם יאתגר אותי אינטלקטואלית או ילמד אותי דבר מה.
דא עקא, שלא מצאתי עוד סיפור שכזה.
היו כאן כמה חריזות שעיצבנו אותי והרגישו לי לא "נכונות", אם אפשר להגיד את זה ככה. בתכל'ס, כולנו מודעים לכל שהאתר מדורדר ושכנראה חצי מהאנשים כאן לא ביקרו מעולם בשיעור לשון/ספרות, ואם אני לא היחידה שקראה את ההסברים למטה, כולנו גם מבינים שזה לא אמור להיות המצב. אפשר לטעון שנותנים לכאן יד – אפילו הנהלת האתר בעצם הקיום של קטגוריה בשם "סיפורי מפורסמים". בכ"מ, זוהי רוחו של הנוער ואלו הסיפורים שהם נהנים לקרוא לשם ההנאה ולא ההשכלה. שיבושם להם. כרגע אני חושבת ששום דבר שאנחנו נעשה לא יעצור את התופעה, אלא אם כן הנהלת האתר\משרד החינוך יפעלו. (אני מאמינה שלא הוספתי שום דבר חדש, אבל לפחות הפגנתי נוכחות בהפגנה).
אני לא רואה איך אפשר שלא להסכים.
משרד החינוך ופעולה זה לא הולך ביחד.
חחחחח מרוגז מצחיק שכמוך
מסכימה. ד"א, כרגע קלטתי שהשיר בקטגוריית 'שירים עצובים'. קבל צל"ש
אני מסכימה אבל לא מסכימה.
אני לא קוראת סיפורי מפורסמים, ובכללי גם לא בהמשכים.
אבל אני לא אגיד שלא דפדפתי בכמה, יש כאלה שבהחלט כתובים טוב, ומאוד מעניינים.
אבל כן הרעיון חרוש, אין מקוריות, אבל גם אין מה לעשות עם זה.
ודבר נוסף שאותי אישית מחרפן, יש סיפורים קצרים לא של מפורסמים, שכתובים ממש טוב!, ומאוד מקוריים ומעניינים, שבאמת ראויים להערצה, אבל אף אחד לא מגיב, לא מביע דעה.
ועל סיפור 'זול' אפשר להגיד, אתה רואה מלא תגובות, באיזשהו מקום זה פוגע, אני לא באה ממקום להעליב, זאת רק דעתי.
דניאל! איך אתה מעז?! חשבתי שאנחנו ביחד בעסק הזה! ואני עוד האמנתי שאנחנו חברים לעט…
איך אתה מעז לנסות ולקחת ממבקרים מרושעים כמוני את מקור ההנאה שלהם, את הסיפוק שבמציאת כל טעות וטעות בסיפור מעריצות גרוע או בפאנפיק מזוויע והטחתן בפני הכותב/ת?!
למי שלא הבין, אני צוחק.
ועכשיו לביקורת:
השיר עצמו כתוב בסדר גמור, מין סאטירה חביבה על נושא שמטריד את רובנו כבר זמן רב. אין שגיאות כתיב או הקלדה (שהבחנתי בהן), החרוזים מצוינים ומשקל השורות מעולה. אין פגמים.
כמו שבוודאי ציפית, אני מסכים איתך בלב שלם. הוצאת לי את המילים מהפה הווירטואלי. אין כל טעם לחזור שוב ושוב על מה שאמרו אחרים, אבל אני מוכרח לומר דבר אחד לכל המתווכחים למיניהם: אפילו אני, ילדותי ושונא הפסדים ככל שאהיה, מודה בטעויות שלי, אז אני לא רואה למה אתם לא מסוגלים לכך. הוויכוח הזה נראה עכשיו בערך ככה (זו דוגמא):
"למה שתיים ועוד שתיים זה ארבע?"
"אקסיומה."
"מה זה אומר, אקסיומה?"
"זה אומר, בערך, 'כי ככה'."
"אבל למה?"
"כי ככה זה. אולי ביקום אחר זה אחרת, אבל אצלנו זה ככה."
"אבל למה?"
"כי ככה."
"אבל למה?"
"כי ככה."
אנשים, יש לו טיעון מוחץ! זה כבר לא עניין של דעה, זו אקסיומה! גם אם לפני שקראתי את כל התגובות האלו לא הייתי משוכנע לגמרי בדעה שלי (והייתי), דניאל תיאר את המצב בצורה מושלמת ובטיעונים שלו אי אפשר למצוא פגם. ואם אתם מסוגלים לעשות את זה בלי פשוט לחזור על מה שאמרו קודם אז בבקשה.
ואם אתם שואלים למה אני אומר את כל זה בחוסר טאקט משווע, התשובה היא פשוטה: אין לי כוח לקרוא מאה תגובות עוד פעם כדי להתעדכן בדיון ולהגיב בצורה הולמת.
ולסיום, הערה: אם הסיפור הזה התקבל לבחירת העורכים, אז יש שתי אפשרויות: או שהסינון לבחירת העורכים הוא מינימלי אפילו יותר משחשבנו, או שאפילו לעורכים (או יותר נכון, לעורכת) נמאס. ועל פי הסיפורים האחרים בבחירת העורכים, אפשר בקלות לדעת מה התשובה.
עורכת? קראתי כתבה שזה בעל ואישה מנהלים את האתר.
דניאל אמר שכנראה זו עורכת יחידה, אבל נו, מדובר בשמועות.
שמתי לב שכאלה שיש להם הרבה מדרגים בדירוג גבוה נכנסים אוטומטית לבחירת העורכים.. זה מה שקרה לי עם שיר שבכלל לא מגיע לו להיות בבחירת העורכים אבל איזה 6 דירגו לי אותו 5..
מי יודע? אולי זה בכלל צוות שלם של אנשים.
ואני בכלל חשבתי שזה מישהו (מישהו, לא מישהי) יחיד אחד ומיוחד.
לדעתי זה בעל ואישה, ולכל אחד יש סגנון אחר..
והאשה מכניסה לבחירת העורכים סיפורים שהביל שונא, ואז הם רבים..
מי יודע, אולי בגללינו הם יפרדו.
כל אחר והפנטזיות שלו.
אם לכל אחד יש סגנון שונה, אז למה כמעט ורק סיפורי אהבה דביקים נכנסים?
אלוהים יודע.
אממ… הבעל הוא אישה שהתחזתה לבן?
משעמם לי, ואני רוצה להידחף, אז ניאן.
(ועכשיו בטח יתעלמו מזה… ><)
האשה בדרך כלל על המחשב.
היום זה היה הגבר הרגזן {בדיוק כמוך!}.
ניאן קאט, ניאן קאט, פרהלהלהלה.
אה, נזכרתי!
עשו ראיון לאתר, ובעל ואישה מנהלים את האתר, בשביל ילדים כשרוניים בלה בלה בלה…. אבל בעיקרון זה הגבר תמיד על המחשב, נראה לי.
אני מחזיקה בהשערתי האפשרית (לא) שהבעל הוא בעצם אישה שמתחזה לבן.
ניאן ניאן. תתיחסו אליי. משעמם לי -,-
לא הבנתי.
הבעל, מתחזה לאשתו, שבעצם היא מתחזה לבן?
איפה אפשר למצוא את הראיון?
אולי פשוט שניהם מתחזים לאניני טעם בספרות? ואנחנו מקשיבים לך, ניאן.
הבעל הוא בעצם אישה, שמתחזה לבן. האישה (המקורית) נשארת כמו שהיא.
אה. ויהלי, אני אחפש את הכתבה.
מקשיבים לי?
ניאן?
אין לי כוח לעבודה המיחורבנת באנגלית ><
לי אין כוח לעמודיים במתמטיקה -,-
ואל תשכחו שיש להם מתכנתים והם צריכים להחזיק שרתים וזה בלאגן שלם…
למרוגזי, תודה לך, מרוגז חביב. הודדת אותי מאוד. מסתבר שישנם בעולם אנשים המסוגלים לחשוב בהיגיון.
אם מסתכלים על זה בצורה מסוימת, העובדה שהשיר נכנס לבחירת העורכים די מאכזבת. כלומר, אם מקודם חשבתי שיש ביד העורכים להעלים כהרף עין את כול הסיפורים שלא לרוחי מן האתר, רק שהבעיה הייתה שזה לא היה רצונם, כעת אני יודע שרצונם כרצוני והם מסכימים לדעותי. הבעיה היא כנראה שאין ביכולתם לעשות הרבה. את רצונותיהם היה עוד ניתן לשנות, אך לתת להם יכולת, זה קצת מסובך. (לא שאני באמת מתכנן להעלים מישהו כהרף עין. הכול בצחוק)
ניאן ניאן ניאן…
משעמם…
*פיהוק*
האמת שההגיון הורה לי על סינון מינימלי, אבל איך שאתה חושב.
הנה הכתבה: http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-74b5fa405a55e31006.htm
תקראו הכל!!!
את האתר הקימו ניר וסיגלית ימיני, בני זוג, היא אשת פיתוח ותכנות והוא איש שיווק באינטרנט, שניהם חובבי כתיבה בעצמם. "אנחנו, כמו המון אנשים בארץ שכותבים למגירה ורצינו ליצור במה שתאפשר כתיבה ברמה גבוהה שבה הגולשים הם גם העורכים – התוכן שעולה עובר אישור שלהם ולא שלנו", מסביר ניר. בכל יום מבקרים כאלפיים גולשים באתר וכ-100 סיפורים בממוצע מתפרסמים.
כמה משעשע זה בוודאי עבור עורכי האתר להביט בנו מלמעלה, כשאנו דנים בהם ומתפלספים בהגדרתם, שרויים בערפל המיסתורין, מתרוצצים כעכברים במבוך.
מעניין אם רק לשם כך הם יצרו את העול… אהה… את האתר הזה.
יצא לי לקרוא אותה פעם…
את העול? למה עול?
לי ההיגיון מורה על טעם רע בספרות, או מין פתיחות ליברלית לסיפורים גרועים, אבל בעניין של השיר הספציפי הזה, יש שאלה של דעה והשקפה, שהיא מעבר לתוכן הספרותי גרידא ולכן, גם אם ה"סינון" אינו קפדני בדרך כלל, כאן נותן ההיגיון שיהיה עליהם להגביר אותו במקרה שהם לא מסכימים לדעותי, אבל מי יודע איך הדברים עןבדים באמת…
הוא התכוון לכתוב עולם, ובכך להשוות אותם לאל מסוג כלשהו.
סטיבן, די להיות כזה הגיוני! אנשים נורמליים לא מתנהגים ככה.
זהו שהוא לא נורמלי. נורמלי זה פסיכי. (גליתי משהו! נורמלי יחשוב שהוא פסיכי ופסיכי יחשוב שהוא נורמלי.)
אני לא "אנשים" ולא "נורמליים". ברבים או ביחיד.
ניאן.
ניאן קאט הוא האל היחיד.
ניאן קאט שליטה לתמיד. ניאן קאט *מבט-מזוגג*
צ'אק נוריס, המרמייט, הנוקיה והקול של סטיבן הוקינג הם כוחות הטבע האמיתיים של היקום! ניאן קאט הוא שקר!
יכול להיות. אבל המסך הרגע הרביץ לי ואני מדממת בגללו אז אולי אני סתם הוזה.
ניאן.
משעמם לי.
אקסיומה זה לא "כי ככה." אקסיומה זה דבר ללא הוכחה.
במקום "כי ככה." היית אמור לכתוב "קבל את זה וזה מה יש." כי זה המשפט שמתאר אקסיומה בדרך הטובה ביותר.
קשה לי כבר לעקוב אחרי כול התגובות.
ריקי בנדיקוט המוזרה, היות ואת מומחית בדברים הללו, תגידי,למה אין וואעף-דוג או משהו דומה?
יש סמייל דוג -,-
היי! אני לא עד כדיי כך מוזרה!
(כן אני כן, אבל אני חייבת את זה לעצמי)
סמייל דוג חמוד.
אהא
סמייל דוג! למרות שאני לא מתה על אסקים סיבריים…
ניאן.
ואני לא מומחית בכלבים.
לאן הוא נעלם? -,-
די, חפרתן! גם סטיבי ברח בגללכן.
סמייל דוג זו קריפיפאסטה. על כלב עם חיוך מלחיץ ואנושי (והוא כלב. בכלל לא אמור להיות לו חיוך).
שמעתי עכשיו צרחה מקפיאה. *משיכת-כתפיים*
ח…חפרתי…?
*מתחילה לבכות*
גם חתולים לא אמורים לחייך, אבל עובדה, חתול צ'שר מחייך!
לכי להסתכל על תמונות של כלבים מחייכים ולהירגע.
סטיבי אינו ברח, אלא הלך.
זוהי שעת התפילה ל; ׳צ׳אק נוריס, המרמייט, הנוקיה והקול של סטיבן הוקינג.׳, כמובן.
אבל זה כלב אסקי סיבירי שרוצח אנשים.
הא! סטיבן לא ברח! לא חפרנו!
אינו – ז' הווה
ברח – ז' עבר
אינו ברח – הוועבר?
מה?
פלאנקטון אמרה "סטיבי אינו ברח", אבל אינו הוא בזמן הווה וברח הוא בזמן עבר. זה לא נכון להגיד "אינו יברח", או "אינו ברח", רק "אינו בורח".
עברווה.
עכבר-פרווה
אה. הבנתי. זה עד כדי כך קריטי? זה סך הכול צ'אט משעמם לחסרי חיים משועממים שיצרת באמצעות הסיפור שלך.
אבל זו טעות נפוצה בסיפורים וזה מציק לי. כמה כותבות משתמשות במילה "אינו" ובמילים דומות רק כדי לשוות לסיפור שלהן חזות של אחד הכתוב ברמה גבוהה, אך למעשה, הן לא יודעות להשתמש במילים האלה. אם אתן לא יודעות איך להשתמש במילים גבוהות – אל תשתמשו בהן!
זה רק כדי לעצבן אותך, לא הבנת?
לא זה לא!
כמובן שכן.
אינך מבין?
היני כותבת במילים גבוהות בדיקור שאינו נכון אך ורק כדי לגרום למוחך להשתגע.
מועאעאעהעאעה, סוף פסוק.
*דיקדוק
מוחי כבה
אז מתת.
אכן
ניאן ;-;;
אז אם מתת איך אתה כותב כאן בתגובות?
מתתי בצורה הפיכה
חה-חה.
אז מתת לזמן מאוד קצר.
חה-חה. אתה זומבי. כמוני.
וסטיבי, מתי נזכה לראות ממך יצירה חדשה? לא שאני מנסה לדחוק בך או משהו כזה, אני פשוט מצפה…
חשבתי על יצירה משעשעת שבה אתגר קרת הוא הדמות הראשית, אבל אני די עסוק לאחרונה.
אם כן, לא אטריד אותך. ההפסד הוא של היקום, לא שלי.
אבל ידידי היקר, גם אתה חלק מהיקום…
לבינתיים…
גם אם זה כך, לבינתיים ההפסד הוא גם שלך.
סטיבי, דניאל סתם מקשקש.
הוא סובל יותר מכולם.
הוא יושב שעות מול המסך, מתחנן לעוד קטע מבדר.
לקטול אנשים זה רק תחביב, הוא הצטרף לאתר אך ורק בשביל קטעיך.
למעשה, אני מת לישון, אבל קשה לי להשאיר אתכם לבד. אני מתאר לעצמי שתסבלו בלעדי.
וואו, זה מסביר כל כך הר… אמממ… זאת אומרת, וואו, לא היה לי מושג!
שבע, דניאל.
הלונה פארק עוד פתוח.
ואתה הולך לישון?!
התכוונתי כמובן לשינה במובן של לעצום את העיניים ולאבד את ההכרה למשך מספר שעות ואז לקום…
לישון יותר מידי זה לא בריא.
אתה צריך לישון עשר שעות. זהו. יותר זה כבר יותר מידי.
אני גמור מכול החפירות האלו (ומחוסר שינה), אז לילה טוב לכם ותקוו לטובתכם שזה יהיה הפיך.
כמה זמן כבר לא ישנת שאתה כ"כ עייף?
ולמה לעזאזל שזה לא יהיה הפיך?
נראה לי שסטיבן הבין (הוא הגיוני…) תעזור לי כאן, סטיבן! אני באמת הול. לא ישנתי איזה יממה.
וואו, יממה. למה לעזאזל לא ישנת יממה? זה לא בריא.
חריפה {חריפה?} נעימה.
די! עזבו אותי לנפשי כבר! לילה טוב!!!!!!!!!!
עכשיו ערב.
לפי דעתי מזה הגזמת , נכון האתר הזה הוא לסיפורים איכותיים והכל ונכון הנושא של בתי יתומים ו-וואן דירקשן ממש חרוש אבל אל תשכחי שהאתר הוא בשביל הכיף וכמה שהנושאים חרושים כל אחד נותן את הטצ' שלו . וההרשמה היא כדי לערב את הקוראים יותר בסיפור .
לפי דעתי הגזמת ממש אבל ….
מסכימה, אבל זה בן וכתבת תשכחי.
סורי אבל הייתה תמונה של ילדה …
תשכח **
תודה על הכנות. קראי הרבה ספרים.
בברכה, אני.
לא יודעת מה עם כולם, אבל אותי זה הצחיק XD
אהבתי את השיר כי חלק ממנו נכון לפחות לגביי XD
לב תמים וראש של דלעת XDDDDDDDDDDDDD
לכל תומכי ההרשמות: אפשר להשוות אתכם לפוליטיקאים פופוליסטים, או למצביעים שבוחרים במועמד הפופוליסט. אלו מכם שמבצעים הרשמות לסיפורים שלהם נותנים לקורא לקרוא בדיוק את מה שהוא אוהב ומצפה לו, ואלו מכם שקוראים את הסיפורים קוראים בדיוק את מה שציפו לו. הכתיבה הפופוליסטית באתר היא אחת מהגורמים המרכזיים (לפי התרשמותי מהסיפורים באתר) לירידת רמת הכתיבה בו.
אהבתי.
אין לי מושג למה העורכים קיבלו את זה.
זה לא מתנגד לערכים ועושה מרד… בלה בלה בלה… משהו כזה ?
אני עשיתי סיפור עם הרשמה מכיוון שזה אולי יעלה לי את צפיית הסיפורים.
כמעט שאין צופים בסיפורים שלי, אז רציתי לגרום לקוראים להישאר ^-^
וזוהי בדיוק כתיבה פופוליסטית.
אבל לפחות יצא יפה, חוץ מזה ששיניתי כמעט הכל ואם את חושבת שזה יצא לא משהו – תעירי לי על מה.
כתיבה פופוליסטית לא אמורה לצאת רע. כתבתי בפעם הראשונה עם עלילה חלקה ולא ממש ברורה כי הולכים לקרות דברים… ביפפפפפ… (;
דרך אגב- לרוב הסיפורים שלך יש הרבה צפיות. זה שאין לך מאה או מאתיים צפיות לכל סיפור לא אומר שאין לך הרבה צפיות.
רובן שלי ולא לסיפורים בהמשכים שהיה בהם הרשמה ולבחירת העורכים.
מחקתי המון סיפורים עם 6 צפיות עד 20 צפיות. ולא תטעי – לא היו בכלל דירוגים או תגובות.
אהבתי. מאוד
אהבתי את ייצוג הדעה.
זה משעשע, איך שבחרת להראות את זה. בשיר… שכנראה לא כולם הבינו… סליחה.
דעתי- אתה צודק. לא במאה אחוז, אבל אתה צודק. לכול אחד יש את הזכות לכתוב מה שבא לו, זה שלפני כן רמת הכתיבה הייתה גבוהה יותר, לא אומרת כלום. צריך פשוט שמישהו יבוא ויגיד לאלו ש "לא כותבים" או משהו, מה אפשר לתקן והבנאדם יפנים ולא יפגע. סה"כ.
בברכה (הגעת למסקנה שבאמת אף אחד לא חוגג!)
אלין
חחחחחחחחחחחח
אהבתי את זה מאוד.
זה ממש נכון :)
ו….
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
השיר נכון. לא קל למצוא פה סיפור שיכול לעניין אותי, סיפורים על מפורסמים, ערסים, ובתי יתומים, מופיעים פה על ימין ועל שמאל. וההתלהבות של הבנות מראה כמה זלזול בספרות יש. אומנם יש לי רק שתי מדפים של ספרים, אך מעולם לא ראיתי ספר עם חיוך בו או סימני קריאה מרובים, בוודאי שלא טעויות כתיב (למרות שזה קורה לכולם, אפשר לדלג על זה). חבל.
השיר נכון, יש פה הרבה סיפורים עם אותו תוכן או בלי תוכן בכלל אבל כל יכול להשתפר וכולם התחילו מסיפורים כאלה אתה יכול לומר להם מה לתקן כדי לעזור להם להשתפר במקום לומר להן שיש להם ראש דלעת תעזור להם לתקן הסיפורים ><"
שמע, אתה צודק אמנם. אבל אתה לא חייב להתנשא, אתה מדבר כאילו הרגע זכית בפרס נובל לספרות, מה שלא קרה ובטח שגם לא יקרה, מסכימה איתך שסיפורים על מפורסמים עם שגיאות שהכותבות הן ילדות בנות 12 זה מעצבן, אבל מה לעשות, חופש הביטוי, מותר להן. אף אחד לא ביקש ממך לקרוא את הסיפורים האלה בשקידה ולהגיב ולעקוב אחרי כל פרק. תקרא מה שבא לך ואל תזלזל. אל תשכח שכולם התחילו ככה. הן עוד יתבגרו ויבינו, אתה לא חייב לבקר אותן בצורה כזאת חריפה.
בתודה אני אנוכי ועצמי.
לכול אחד יש זכות ליצור, זה נכון, אבל אם הוא יוצר עליו לזכור את זה – היצירה והביקורת, בלתי נפרדות הן. כשאת קוראת בעיתון ביקורת על ספר שקוראת לו "נורא" או "מגעיל" בשיא העזות, את לא מתפלאת עליהם "וכי זכיתם בפרס נובל לספרות?!" נכון?
ולא רק שהביקורת היא דבר טבעי ומובן ושזכותו של המבקר לבקר כמו שזכות הכותב לכתוב, אלא שכשישנה יצירה שלא מצדיקה את קיומה – היא דורשת ביקורת נוזפת ומן הראוי והמוסרי להעניק לה זאת. זה לא נקרא "התנשאות", זוהי הצלת הציבור מהשפעותיה של יצירה נפשעת ולעיתים אף הארת עיניהם וקריאת השכמה ליוצר (כשיש לו שכל להבין…)
ילדות בנות 12? סורי על נפשך, כי אני מתרגזת. כמה פעמים ראיתי בנות גדולות בהרבה מ-12 כותבות כאילו שכחו להגיע לשיעורי הלשון והשפה? אנא ממך, אל תכללי. יש הרבה כותבים וכותבות שיש להם שגיאות כתיב, אפילו חמורות מאוד, בלי שום קשר לגיל.
אעתיק לפה התכתבות ביני לבין אחת המחברות באתר (לא אקרא לה "סופרת") רק כדי להדגים לכם מה נתן לי את ה"השראה" לשיר זה.
noalovejb6
21/04/2014 23:53
noalovejb6
סליחה אבל זה מרגיז אותי ממש-מי שרוצה לכתוב "יצירת אומנות" לא יעלה אותה לאתר הזה האתר הזה לדעתי נפתח בשביל אנשים שמשעמם להם ורוצים לבדר את עצמם בקריאת סיפורים גם אם הרמה שלהם לא גבוהה במיוחד או העלילה לא מיוחדת
dani9196
21/04/2014 23:59
dani9196
את רצינית?!
מדברים כאלה באתי להציל (כן, אני תורם את חלקי בהצלת התרבות האנושית ולא, זו לא התנשאות).
noalovejb6
22/04/2014 00:05
noalovejb6
כן אני לגמרי רצינית מי שרוצה לכתוב יצירת אומנות או לקרוא אחת כזאת לא יחפש אחת כזאת באתר הזה האתר הזה נועד לאנשים שרוצים לכתוב ולאנשים שרוצים לקרוא סיפורים גם אם הם לא מתחכמים,אני הצטרפתי לפה כדי להעלות את הסיפור שלי-שכן הוא על מפורסם וכדי לקרוא סיפורי אהבה בשקל,אוקיי? אם הייתי רוצה לקרוא רומן מסעיר לא הייתי נכנסת לפה
עד כאן הדברים. אני רוצה להבהיר: ספרות, בגדרתה, היא צורת אמנות. סימכו על ויקי בעניין: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA
אתר זה מיועד לספרות!
כיום ישנם אנשים שחולקים על כך לצערי ומשחיתים (כן, משחיתים, במלוא מובן המילה) חלק עיקרי בתרבות האנושית. אני אישית נרשמתי לאתר כדי למצוא קצת תקווה בעניין, אך נראה שגם חלקה טובה זו הושחתה על ידי בורים.
אויש אתה ממש חצוף, אוקיי!!
בתור התחלה מי אתה בכלל?! כולה פישר בן 18!!
דבר שני מי בכלל נתן לך את הזכות להחליט מה קוראים רוצים לקרוא?!
דבר שלישי משהו שלמדתי באתר הזה זה שאם למשהו יש יחס זה אומר שזה מעניין אנשים ואם זה מעניין אנשים למה לעזאזל אתה תבוא ותגיד להם להפסיק?!
אתה בסך הכל ילד בן 18 שמנסה להיות הרבה יותר מבוגר מימה שהוא אז כדאי שתתנהג לפי הגיל שלך ותלך ללמוד לבגרות או להתכונן לצבא במקום לכתוב לאנשים מה לעשות או לא לעשות!!!
אם מישהו היה מחפש איזה ספר טוב הוא לא היה בא לאתר הזה-האתר הזה זה אתר של חובבים וזה ברור אז כמובן שהכתיבה פה לא תהיה מקצועית ואם אתה לא מסתפק ברמה פה אז תלך כי אף אחד לא אומר לך להישאר פה!!
אני מצטערת אם הדברים יצא יותר מידי פוגעים או שאני נשמעת עצבנית אני פשוט עצבנית בלי קשר למה שכתבת.
ואני רק רוצה שתדע שבמשך חודש שלם כתבתי התחלה לסיפור והחלטתי להעלות את ההתחלה לאתר הזה, ואני המשכתה את הסיפור עד היום כי נפגעתי מהדברים שכתבו פה בתגובות והחלטתי להפסיק לכותב באשמתך!כן באשמתך הדברים שאמרת פה על סיפורי מפורסמים פגעו בי ואני יודעת שלא קראת את הסיפור שלי ושגם אם כן לא התכוונת ספציפית אליו כשכתבת את השיר הזה אבל בכל מקרה תודה לך שגרמת לי להפסיק להביע את עצמי ושהורדת לי את כל הביטחון בקשר לסיפור שלי!!
אני חושבת שאת טיפה מגזימה..
תראי באופן אישי אני יכולה לומר לך שגם אני לא אוהבת ולא מתחברת אל סיפורי מפורסמים.
לא עברתי על כל השיחה אבל בסופו של דבר השיר וגם במהלך התגובות זו הבעת דעה אישית לגבי הסיפורים האלו שזה זכותו המלאה.
את לא צריכה לקחת את זה כל כך קשה ולא להמשיך את הסיפור שלך, תמיד יהיה אנשים שכן יאהבו ולא יאהבו, זה חלק מהעניין של לפרסם את זה באופן אינטרנטי והבעת דעה(תגובות).
את לא יכולה לפסול את זה שזה תופעה נפוצה מאוד-מאוד הסיפורי מפורסמים. אבל אם זה מה שאת אוהבת אז אין שום דבר שיכול למנוע ממך לכתוב על זה.
בקיצור קחי הכול ברוח טובה, הכול בסדר, לכל אחד יש את הסגנון שלו :-)
"אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה! שתף סיפור עכשיו!"
אם תסתכלו, בתחתית האתר תמיד מופיעים המשפטים האלה. האתר נוצר כדי לאפשר לאנשים להעלות אליו תוכן איכותי. עצם זה שהכותבים חובבנים לא אומר שהכתיבה שלהם חייבת להיות חובבנית.
כנראה שגם לעורכים נמאס מהתוכן פה, אם השיר הזה נכנס לבחירת העורכים.
לדעתי זה ריב מיותר לגמרי.
לדעתי אפשר היה להביע את זה בצורה יותר נעימה. אבל אחרי הכול אני מצליחה לראות [לפחות לדעתי] את הכוונות הטובות שלו .
וכותבות יקרות, אתן לא צריכות להגיד "אני לא באה לכתוב או לקרוא רומן סוער" ולהמעיט ביכולות שלכן .אתן צריכות לשאוף לגבוה יותר ולנסות להשתפר.
ובאמת, תנסו לשפר את העלילה , להפעיל דמיון ולהמציא דמות במקום להשתמש במפורסם- שלדעתי זה נחמד והכול אבל כדי לגוון ובנוסף, מחוויה אישית, אין הרגשה טובה יותר מליצור דמות ו"להקים אותה לחיים".
אבל אחרי הכול זאת החלטה שלכן- ואני מכבדת את זה.
עכשיו בואו נסגור את הריב המיותר הזה :]
את צודקת למשל הסיפור שלי הוא לא סיפור ערסים הוא סיפור נוער כזה אין לי משהו נגד סיפורי ערסים או מפורסמים, הם חוזרים על אותו הרעיון לזה הוא התכוון אני חושבת
ספרות נועדה כדי להביא לסיפוק אינטלקטואלי – לזה התכוונתי.
לא בהכרח
היום לא נמצא פעמים רבות שלא, אבל אני מדבר על ספרות כפי הגדרתה. המילה הכתובה נועדה לגרות את הקוגנציה, בגלל הקשר של מילים לצורה בה אנחנו תופסים את המציאות. ספרות מטיבה היא אמנות הקשורה קשר עמוק במחשבה. אין על זה וויכוח. כיום בכול מקרה, בגלל התרבות הצרכנית השולטת בעולם, שמגמתה היא להציע סיפוקים קלים להשגה, הופיעה ספרות שקל לצרוך, שכול אחד יכול ליהנות ממנה ללא מאמץ. אך לא היה ולא נשמע דבר כזה בכול תולדות האנושות.
היום נמצא פעמים רבות שלא*
עם הטענה הזו אני מסכימה הכולנו מנסים להשיג פתרונות קלים יותר וכל הרמה בין אם זה בכתיבת הסיפור או בין איכות של סתם איזה מוצר יורדת.
אבל תזכור שלרובנו זה לא איזו מטרה בחיים להוציא איזה ספר מצליח אלא כתיבת הסיפור זה להשתחרר מעט משגרת היום יום (לי לפחות) כך שאני בטוחה שבלי לשים לה פגעת בכמה וכמה
אבל ה"כמה וכמה" האלה הורסות בלי משים דבר יפה שהוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית ואפשר אף לטעון שמהטבע האנושי. את לא מתארת לעצמך כמה זה מתסכל לאדם שיודע להעריך את האמנות הזאת. זה גורם לך לחשוב מה יהיה על האנושות, לראות סיפורים כאלה (ברור לי שמי שלא יודע להעריך מספיק את השכל האנושי לא יסבול כלל מהידרדרות התרבות, אבל אני חרד רק מלחשוב על זה).
מסכימה, סופרים של פעם היו מתהפכים בקברם אם הם היו יודעים אלו ספרים גרועים יוצאים היום לאור.
קח לדוגמא את הספר נפילה (אם שמעת עליו, אם לא אל תתקרב) וקח רומן קלאסי כמו אנקת גבהים אי אפשר להשוות בניהם בכלל.
הספרות של היום היא ספרות זולה שרק במקרה נדיר תוכל לדוג איזה ספר טוב וחבל לי.
אני צוחקת בקול.
אין לי כוח להכנס לדיון הזה. כיוון שדעתי ברורה בנושא.
יש לי שאלה אלייך פישר (היא קראה לך פישר! זה כזה מצחיק!)
בהנחה שראית את כל סרטי הגיבורים למינהם, את מי אתה מעודד (בדרך כלל) הבחור הרע, הבחור הטוב, או הבחורה?
לא, לא ראיתי את כול סרטי הגיבורים למיניהם (וזה די טיפשי להניח את ההפך לדעתי, בלי להעליב).
וכשאני כן רואה סרטי גיבורים, אני לא מתעניין בעלילה בדרך כלל, כך שלא אכפת לי מי ינצח בסוף, העיקר שיהיו פיצוצים ואקשן טוב (בשביל זה הסרטים האלה, לא?) אלא אם כן זה איירונמן ואז אני כמובן בעד איירונמן (רק בסרט הראשון, כי בשאר הסרטים העלילה גרועה והאקשן הוא העיקר)
לא נעלבת, פשוט בזמן האחרון יש לי תהיות בנושא, ורציתי לדעת את דעתך.
משעמם לי.
דרך אגב- אני אישית נהנת מסיפורי פנטזיות למינהם, בהנחה שזה כתוב טוב (לדוגמא-שם הרוח, אראגון, הארי פוטר).
יש לך תהיות בנושא הדמויות בהן אני מצודד בזמן צפיה בסרטי גיבורים? מעניין…
גם לי משעמם!
ובנוגע לסיפורי פנטזיה, אם את ניהנת, שיבושם לך.
אתה ממש צודק, אני ממש לא מבינה איך סיפור רדוד על מפורסמים (למרות שאני מכירה אחד שהוא ממש ברמה, ״ריקוד חיי״ אני אוהבת אותו למרות שאני לא אוהבת את הסלבס )
מקבל יותר צפיות מהסיפורים שלי. זה מדכא.
האתר הוא להפגנת כישרונות.
מותר להן לעשות מה שהם רוצות זה נכון.. אבל אני עדיין חושבת שרמה רדודה שכזו מחליאה: ״היי אני הארי, את לא מכירה אותי?״
-״לא״
ואז מתקיים סיפור אהבה. בולשיט
וזה פאקינג הארי מוואן דירקשן, איך היא לא תכיר אותו לעזאזל!!
לא, יש לי תהיות בנושא ההעדפה הכללית של האנשים לגיבור הטוב, בעוד לי תמיד יש את הנטיה לצדד ברע. אני מהרהרת בעניין ובהשלכות הפסיכולוגיות שלו.
לדוגמא העובדה שאני תמיד שונאת את הבחורה, או שתמיד הגיבור הטוב דביל, או שתמיד הבחור הרע רוצה להרוס את כל העולם למרות ש- איך הוא יכול לשלוט על העולם אם העולם הרוס?
מכיוון שאתה פה, ואני פה, ולשנינו משעמם, אני חושבת שמין ההכרח שהעסיק אחד את השני.
מן ההכרח את אומרת? אמממ… אוקיי! אם אני מוכרח, אז אני מוכרח, אני מניח.
העסיקי אותי!!!
(התחלה טובה לשיחה, אה?)
אני אעסיק אותך? (האם יש לי שגיאת כתיב ב-אעסיק? הוא נראה לי חשוד)
ובכן, אני יכולה לספר לך את מעללי היום, בתמורה כמובן, לסיפור מעלליך.
או שיש לך רעיון יותר טוב (שלא כולל השלכת עניין התעסוקה עליי)
"אעסיק" זה טוב. ו… אני מניח שאני יכול לראות סרט זהקלטתי…
אם כך, לך, סרטים זה קודש.
אבל אמרת שאני מוכרח להעסיק אותך, אז אני לא יכול לצערי.
דניאל, אם הייתי יכולה היית מקבל סטירה ממש ברגעים אלו.
את יכולה הכול, אם רק תרצי מספיק (וכנראה שאת לא רוצה…)
אני שונאת את המשפטים האלו, יש דברים שהם לא אפשריים מכורח הנסיבות, ולכן הם אגדה.
סתם מתוך התעניינות של ארבע לפנות בוקר, איזה סרט תכננת לראות?
שוטרים לוהטים. קומדיה בריטית כזאת…
שאלה לא קשורה- האם אתה חושב שאדם שצוחק על כך שישו זה ראשי תיבות של ימח שמו ושם זכרו הוא אדם גזען?
גזען?! מה הקשר? אדם יכול להאמין בנצרות בלי קשר לגזע שלו.
אני לא חושבת שהבנת את השאלה,
האם אתה חושב שכאשר אדם לא נוצרי צוחק על כך שישו זה ראשי תיבות של ימח שמו ושם זכרו (או לפחות קרוב) הוא אדם גזען? או לפחות המעשה שעשה הוא גזענות?
ושוב, אני לא מבין מה הקשר לגזענות. אדם ממוצא ערבי שמאמין באיסלם, לצורך העניין, עלול ללעוג לדתו של אדם ממוצא אירופאי המאמין בנצרות וכן אדם ממוצא אירופאי המאמין לצורך העניין בפסטה מעופפת, ייתכן וילעג לערבי נוצרי. אין כאן כול קשר לגזע!
תודה רבה ( : ( לעניין היה חשיבות מסויימת בעיני)
בכל מקרה, אני הולכת ללמוד למבחן בתורה, ולכן אני נוטשת אותך לחסדי הסרטים המוקלטים.
בוקר טוב לך!
לא הבנתי איך זה שהסברתי מדוע הניסוח של שאלתך היה שגוי ולא מובן בעיני ענה לך, או איך את מסוגלת ללמוד בשעה כזאת, אבל שיהיה. אני מותיר אותך לחסדיהם של דרכי פעולתו המשונים והמסתוריים של המוח (המילה דרך היא זכר ונקבה).
בפשטות, אני צחקתי פעם אחת על העניין של הראשי תיבות ואדם דעתן קרא לי גזענית. כיוון שאני שונאת שקוראים לי ככה, במיוחד מתוך מחשבה של ״היי בוא ננקה את העולם מגזענים דרך זה שנקרא לכולם גזענים״, שאלתי אותך כדי לבדוק שחס וחלילה לא חטאתי בגזענות.
אני מסוגלת ללמוד בשעה כזאת בגלל שישנתי כל החג. (שונאת מפגשים משפחתיים)
בכול מקרה, גם אם זו לא הערה גזענית, היא עלולה להיות פוגענית כלפי נוצרים.
כן, יש גם את העניין הזה שמבחינה מוסרית, אם אני מאמינה במשהו אין לי את הזכות לצחוק על אמונה של אדם אחר.
בכל מקרה, אני יודעת שטעיתי, פשוט הקשר לגזענות הכעיס אותי.
וגם אם את מאמינה באותו הדבר כמוהו, עדיין אין לך הזכות ללעוג לאמונתו :)
כמובן, אבל זה יהיה טיפשי לעשות את זה, כמו לירות לעצמי ברגל.
דבר ראשון: כמה תגובות! לקח לי שעות לגלגל לסוף המסך! דבר שני: משתמש אחד אמר לי לקרוא את זה אחרי שפירסמתי שאני רוצה הרשמה. ואני מודה, אני בכלל לא אוהבת את הסיפורים האלה! וזה כל כך צודק, ין בהם שום תוכן, וכולם מגיבים 'תמשיכי', 'וואו, זה מושלם!' ובעצם, זה אפילו לא סיפור, זה סתם משהו שאפילו אני לא מבינה איך אנשים אוהבים את זה. אבל יש פה סיפור אחד שהוא ממש יפה, אפילו שהוא על מפורסמים אבל יש לו תוכן מהממם ומהפנט, אני לא צוחקת! אני בדיוק עושה סיפור מפורסמים, כי לתמיד שאני עושה סיפור רגיל עם הרבה תוכן, משקיע את כל הזמן הפנוי שלי לזה, ואנשים לא מעריכים את זה בכלל. הבנתי שכולם אוהבים היום נוצץ, מפורסם, שכולם מכירים. אבל את הכתיבה הטובה באמת, הם לא מעריכים בכלל
גם אני הייתי כותב סיפור מפורסמים, אבל אני פשוט לא מסוגל נפשית. עצם הרעיון דוחה אותי, ואני לא אומר שסיפור מפורסמים לא יכול להיות מוצלח, הוא יכול, בתיאוריה, אבל מרוב סיפורי המפורסמים הרדודים שראיתי, נהיה הז'טנר הזה כסמל בעייני לסיפורים מרמה נחותה, ככה שקשה לי אפילו לתת את הדעת על כתיבת סיפור מהז'אנר, זה עניין נפשי. ובכול מקרה, מן הסתם לא היו סיפורי המפורסמים שלי מצליחים, שהרי הייתי מנסה להכניס בהם תוכן משמעותי.
סתם עניין אותי: השיר הזה שלי מדורג 4.5 בערך ובקושי יש ביקורת כתובה בתגובות. הוא עד כדי כך גרוע? מה הבעיה בו? תעזרו לי כאן, אל תתביישו!
אני מודע לאפשרות שקוראות המתוסכלות מהדעה שהובעה בשיר הוציאו את כעסן על ידי דירוגו בציון נמוך. אז אני מזמין אתכן, כול מי שלא מסכימה לדעתי, אל תתביישו! השיר התפרסם מלכתחילה כדי לעורר דיון. אני חושב שאין טעם לדרג שיר מהסיבה שדעתו של המשורר לא נראית לך. הו, ואין טעם גם לדון בדברים שנאמרו כבר (ונאמרו הרבה דברים…) אז לכול מי שהחליטה להגיב, אנא הואילי לא לחזור בדבריך על מה שאחרים אמרו לפניך.
אני חדשה ולא ממש מכירה את כל הסיפור עם הסיפורי מפורסמים אבל אני אגיד לך מה אני חושבת על השיר עצמו בלי שום קשר לכל הדיונים האלה.
אני תמיד מעריכה מי שכותב שירה, סיבה ראשונה שאני בעצמי לא מסוגלת לכתוב לא משנה כמה אני מנסה, וגם שירה זה דבר מדהים שיש מילוני אפשרויות של פירושים שונים למילה אחת, וגם לחשוב על חרוזים זה לא קל וזה הצליח לך.
אהבתי את החרוזים, ואת ההומור (אם התכוונת להומור), אבל לפי דעתי האישית עם יד על הלב היו ביטויים לא נעימים אפילו במקצת אכזריים שדי הרסו את השיר, השיר היה זורם ודי מצחיק אבל הבית האחרון לקראת הסוף היה עם מילים די תוקפניות שפשוט.. די הרס. אבל לא הרס לגמרי, אבל עדיין למרות הכול, זה היה די אכזרי.
אבל בכל זאת דירגתי 5 !:)
אממ… לקחתי לתשומת לבי. אני לא הולך לשנות את השיר הנוכחי בצורה כה דרסטית, היות ואז הוא יהפוך ליצירה שונה ממש, אבל אשתדל לזכור את הערתך ביצירותי הבאות.
אציין רק שאם תכירי את האתר יותר, תביני שהבית שלפני האחרון בשיר דווקא מלא במילים שהן בעצם בגדר מחמאות לחלק מן הסיפורים פה. בהצלחה לך :)
מצד אחד אני מסכימה עם מה שרשמת.
כי מי יודעת יותר טוב ממני ?
חחח מצחיק אותי שלפני שנה וחצי…היה לי משתמש פה באתר, בשם…(אני מעדיפה לא לומר)..בכל זאת, אני אוהבת את וואן דיירקשן, מאוד, אם תראה את החדר שלי אתה תתעלף מרוב פוסטרים ודברים שלהם, ולפני שנה וחצי הגעתי לאתר הזה בשביל מטרה אחת; וואן דיירקשן.
תבין, הדבר היחיד שראיתי בעיניים זה אותם.
וכמובן, ראיתי שמעלים הרבה סיפורים לאתר של וואן דיירקשן, אז החלטתי; גם אני אעשה סיפור.
התחלתי לכתוב, לא היה אכפת לי מה אני רושמת, העיקר שיהיה על וואן דיירקשן ושיהיה יותר קוראות, ושיהיה יותר צפיות ויותר תגובות.
ובפרק הראשון של הסיפור שלי; ׳סיפור על וואן דיירקשן השמעקסים׳ (אל תחפש, מחקתי מבושה), קיבלתי את זה, אבל..בעצם התלהבתי רק מהמספר, הסתכלתי על תוכן התגובה וראיתי : אני רוצה עם לואי שם: בלה בלה בלה
מראה וכו׳…
התלהבתי, וכן הכנסתי את מי שביקשה לסיפור. כדי לא לצאת ככה וככה.
המשכתי להעלות ולהתלהב ולהעלות ולהתלהב, כעסתי על זה שהמספר ירד, שמחתי על זה שעלה.
חחחח סתומה או כן ?
עד…שחסמו אותי, אין לי מושג למה..כנראה הודעה שהעליתי לאתר ולא ידעתי שאסור..פשוט חסמו אותי.
התעצבנתי, וואה וואה איך התעצבנתי, חודש וחצי לא נכנסתי לאתר, ובחודש וחצי הזה גיליתי שוואן דיירקשן הם לא כל החיים.
גיליתי שאני בכלל לא אוהבת לקרוא/לכתוב עליהם. וזה לא אומר שאני לא דיירקשנית אם אני לא עושה את זה.
אז נכנסתי למשתמש הקודם שלי, והתחלתי לקרוא את מה שכתבתי, והתביישתי, פשוטו כמשמעו, התביישתי פשוט, הסתכלתי על התגובות, ׳יאאאא מושלםםםם מהמםםםם וואי תמשיכייייי׳ הסיפור לא היה טוב ! מה שכתבתי לא היה טוב ! היה חסר תוכן ! היה חסר עלילה, בעיות זה לא היה סיפור !
והייתי בשוק שאשכרה אמרו לי להמשיך את הזוועה הזאת.
הייתי בשוק שלא עצרו אותי מלעשות צחוק מעצמי !
מחקתי הכל , הכל, התביישתי.
הפסקתי לקרוא/לכתוב על הבנים.
ומצד אחד באמת הרשמה יכולה להראות עצלנות..אבל מצד שני היא יכולה להראות קושי.
למשל בת שקשה לה למצוא דמויות משל עצמה, ובנות עוזרות לה.
אני כבר לא אכפת לי מסיפורים על וואן דיירקשן באתר, באמת שלא אכפת, פעם הייתי רבה שעות עם הוותיקים שיעזבו אותנו בשקט, היום זה כבר לא מעניין אותי.
האתר הוא מקום חופשי לכולם, לאלה שיודעים ולאלה שלא, אלה שלא יודעים לכתוב ומוכנים לקבל הערות לשיפור, רק ירוויחו.
אלה שלא, יישארו עם הכתיבה התת רמה שלהם ויתביישו בעתיד שהעזו להעלות דבר כזה לאתר.
עובדה, קח לדוגמא אותי , אני מתביישת במה שהעליתי.
והיום עם המשתמש הזה, אני מעלה סיפורי אהבה, הם לא הכי מושלמים, אבל ראיתי איך השתפרתי בכתיבה ואני גאה בהם.
ועכשיו צד שני, שיעשו מה שבא להן, זה לא אמור להיות אכפת לך.. לפי דעתך זה ביזיון לספרות, אל תקרא, אל תקרא משהו שתתבייש שקראת, תקרא מה שאתה אוהב ואל תתייחס לסיפורי המפורסמים/ערסים, וגם אני חייבת לומר, בתקופה האחרונה מספר סיפורי המפורסמים ירד בהרבה ממה שאני זוכרת.
היה הרבה יותר.
הרבה !
סורי על החפירה..XD
תודה שחלקת. התרגשתי. "השקוע בשיכרותו לא מבין שחייו מרים עד שהוא מתפכח." זה המסר שהפקתי מהסיפור שלך.
לגבי ההרשמות, קושי ראוי לעיתים לפתור במאמץ (ובמיוחד במקרה המדובר). זה טבעי שאנשים יחפשו פתרונות קלים לקשיים, אבל לפעמים המאמץ הוא חלק הכרחי ונחוץ מהתהליך. כדי להגות סיפור טוב צריך לחשוב הרבה ולאמץ את המוח, זה אחד הדברים שגורמים לו לצאת מוצלח.
ולגבי העניין של "זכותן", אם אני לא טועה, זו הפעם השלישית שהטענה הושמעה בתגובות כאן. אחזור ואומר, זו זכותן לכתוב וזו זכותי להתחלחל ולהיגעל.
הו וואו, התנהל פה דיון ארוך ואני לא הייתי חלק ממנו.
בכל אופן, אני רוצה להביע את דעתי אפילו אם אף אחד לא מחובר כדי לשמוע אותה ואפילו אם היא קצרה ולא מחדשת שום דבר.
סיפורי מפורסמים וערסים הם תת רמה, הם לא ספרות, אין פה על מה להתווכח.
ובגלל שיש המון בנות שלא מבינות את זה וכותבות להן בתגובות להמשיך כשהן מקבלות סוף סוף ביקורת הכותבות נעלבות מאוד, כי הן לא רגילות לה.
אני לא חושבת שהשיר היה תקפני מידי [כתבתי נכון? זה לא מדי?] ואני מניחה שבכל זאת יש בנות שנעלבו, כי…. נו… תמיד יש כאלו.
אני מופתעת שהשיר הגיע לבחירת העורכים, הייתי בטוחה שהם ימחקו אותו, כי זה סותר את עקרונות האתר ותוכן פוגעני וכאלו.
בעיה ששמתי לב אליה לאחרונה היא שבנות מתחילות לכתוב סיפורי ערסים ומפורסמים בגלל שאין תגובות שסיפורים טובים באמת שלהם, אם מישהי כזאת רואה את זה, אני מבקשת שלא תעשו את הזוועה הזאת לעצמכן.
אני חייבת להודות שאני פעם הגעתי למצב שראיתי שיש להן הרבה תגובות אז התחלתי לכתוב סיפורי ערסים, והיום אני מתביישת בעצמי מאוד, אני לא יודעת איך לא הקאתי באמצע הכתיבה… אני פשוט אשכח מזה ולא אחשוב על זה לעולם.
הדחקת רגשות. מעניין מה פרויד היה אומר על זה… אה! בעצם הוא אמר! פסיכואנליזה דחוף!!!
עירפו את ראשה!
לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רק אני עורפת ראשים! רק אני ואח שלי!
זה הקטע שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אל תדאגי, זה יעבור לי מיד אחרי שאקרא ספר אחר.
אני לא מאמינה רשמתי מגילה ענקית ואז נפל האינטרנט. איזה כיףףףף… בקיצור אני אנסה לחזור על מה שרשמתי בקצרה.
אז מה? מי אתה שתחליט איזה סיפור הוא טוב ואיזה לא?
אוקיי אוקיי מודה, סיפורי ערסים, מפורסמים, בתי יתומים וכל אלה הם דברים חרושים, צפויים ולעיתים תת רמה.
אבל לא כל אחד נולד ה-סופר או ה-משורר, ובכל זאת לכל אחד יש הזדמנות להעלות את הסיפור שהוא אוהב והוא רוצה. זכות ההתבטאות כמו שרשמת כבר כמה וכמה פעמים , לא?
מה לעשות, גם ילדים בני 17 אבל גם ילדות בנות 11 רוצים להירשם לאתר. אז כן רואים הבדלים אבל אין מה לעשות , כניראה לא הסיפורים של כולם ייכנסו לתחרות פרס נובל לספרות השנה.
ורק שתדע רוב מי שרשם לך פה ׳וואו, כל כך נכון, מדהים!׳ הם מחברי סיפורי ערסים רמה ג׳. למרות שזה גם זה בסדר להיות אחד כזה.
אם אתה נתקל בסיפור כזה אפשר לתת ביקורת, לתקן, ולעזור. אבל אין לאף אחד זכות לצחוק על זה.
בקיצור, לא כולנו נולדנו סופרים אבל לכל אחד כאן יש זכות לכתוב. מה שכן, לאף אחד אין זכות לרדת על זה.
לגבי ההאשמות – באמת שהן עוזרות בעיקר למתחילים שכאן. הרשמות זה טוב לפעמים. הן נותנות עוד כיוונים לסיפור שלא חשבת עליהן, הזדמנויות לכולם וכמו שרייצל אמרה הן גם עוזרות לכתוב על הדמות בצורה עקבית
הרשמות באמת עוזרות.
כאן אני לא מבינה למה דניאל נגד.
א. ראיתי פה אפליה מגדרית? 'גם ילגדים בני שבע-עשרה אבל גם ילדות בנות אחת-עשרה'? טוב, תתעלמי, זה פשוט שזה לא נכון (אז מה אם רוב האתר הוא בנות, יש גם בנים צעירים ויש גם בנות בוגרות והכל מסתדר להפליא באופן יחסי)
ב. מותר להן לכתוב, אבל האולוכסייה העיקרית שהאתר מיועד אליה היא לא רק הן. וגם, הן לא מהוות את רוב הכתיבה שעליה מדובר. יש כאן לא מעט בנות חמש עשרה+ שכותבות בשגיאות כתיב.
ג. אני לא מבינה מה כל כך עוזר בהרשמות. התיאור בד"כ הולך ככה: מתוקה, חמודה, אוהבת לעזור לכולם ונאמנה מאוד לחברים שלה. את באמת לא יכולה לחשוב על זה בעצמך? זה כבר לא סיפור מקורי שלך אם את לוקחת את הדמויות מאחרים. וברור שהסיפור ייראה יותר עקבי אם את כל הדמויות את בונה לפי קו המחשבה שגם מתאים לכול הדמויות וגם מתאים לסיפור.
לי זה עוזר, וזו גם דרך טובה בשביל המון בנות כדי למשוך קוראים.
א. לא. לא ראית פה שום אפליה מגדרית. 'לב תמים וראש של דלעת, כאלה הן הילדות' – ומה עם זה? זה גם אפליה מגדרית או שבגלל שהוא כתב את זה אז זה דברי חכמה? שטויות. נתתי רק דוגמה. אני בת 14 למשל.
ב. ברור שזה לא רק הן! אבל יש. ומותר להן להתבטא, אם אני רואה טעויות אני תמיד נותנת ביקורת.
ג. לא יודעת. לך זה לא עוזר. אבל לי זה כן, והסיפור שלי לפחות מקורי. זה נותן כיוונים אחרים כמו שחשבתי ולמתחילים זה מפתח את היצירתיות ומאתגר – לקחת דמות שהיא לא שלך ולנסות להרכיב ממנה (ומעוד דמויות) סיפור עם עלילה ולקשר ביניהן.
גם אני כמו אלה שמעליי, בעד הרשמות זה נותן לקוראים שהם באמת חלק מהסיפור עדיין לא הבנתי למה התנגדת
א. חחח לא התכוונתי לזה ככה. הפנאטיות שלי לא מתבזבזת על 'איידולים'.
ב. מצד אחד אני לא רוצה לפגוע, ובדרך כלל כותבי הסיפורים האלו נפגעים, גם כאשר אני אומרת "חסר פיסוק, שגיאות כתיב" וכול' ולא מתחילה עם הביקורת האמיתית.
ג. נניח ואת חושבת על סיפור עם עלילה מסויימת. לא יותר פשוט לחשוב על דמות משל עצמך שתפתח את העלילה ולא לקחת דמות שלא קשורה בכלל ולדחוף אותה בכוח? למרות שאני משערת שאת בוחרת את הדמות שהכי מתאימה למה שבנית בראש ועוד משנה אותה.
אני אענה לך רק על ג' – הרבה יותר פשוט, אבל אצלי (לפחות בסיפור האחרון שלי) הלכתי לפי הדמות הראשית כשחיברתי את הסיפור, ופתחתי את ההרשמה בשביל לאפשר דינאמיקה לסיפור ודברים שהם יביאו שלא חשבתי עליהם, ופיתחתי את העלילה תוך כדי במקום לחשוב שלב-שלב מההתחלה.
ככה זה אצלי, זה נוח לי ואולי לאחרים זה לא… אבל אני מכבדת את זה
בר, כול הטענות שלך כבר הועלו בתגובות וקיבלו מענה, אז רק אחזור על עיקר דעותי בכול עניין ולא אענה לך תשובה במלואה.
-אני לא מחליט איזה סיפור הוא טוב ואיזה לא – לספרות יש קווים מנחים, כמו לכול אמנות.
-כול אחד זכותו לכתוב, אך אני מתרגז על חוסר האכפתיות וחוסר ההשקעה בכתיבה, ורואים אותה בבירור בסיפורים מפורסמים וכד'. וכמו שהודתה בפניינו אחת, דיירקשנית לשעבר: "לא היה אכפת לי מה אני רושמת, העיקר שיהיה על וואן דיירקשן ושיהיה יותר קוראות, ושיהיה יותר צפיות ויותר תגובות."
-לגבי זהותם של אלה שרשמו פה דברים נוסח "וואו, כל כך נכון…" זו כבר טענה חדשה, אבל העניין ממש לא מטריד אותי. שיהיו מי שיהיו : )
-אני כן נותן ביקורת – היא לא תמיד עוזרת. לא צחקתי על אף אחד באופן אישי וזו זכותי לבטא את רגשותי ואת תסכולי בכתיבה.
הו, שכחתי! הרשמות! שוב, רק עיקרי הדברים:
-נובעות מעצלנות (וגם אם יש קושי ביצירת דמות, זו עדיין עצלנות לפתור אותו בלי לחשוב).
-יוצרות חוסר איזון בסיפור, כיוון שהדמויות לא מתאימות האחת לשניה ולעלילה וגם מפני שהסופר בדרך כלל לא מרבה לחשוב לעומק על מבנה ועיצוב דמויותיו כשהוא מקבל אותן מוכנות ולכן הסיפור יוצא חסר מורכבות ולעיתים יש בו אף פערים וחלקים לא הגיוניים או לא מוסברים.
-מכתיבות מוסכמות המגבילות את יצירתיות הכותב.
– וטענה שהועלתה, לא על ידי: "הסופר לא מתחבר לדמויות".
אני אלך על גישה שונה משל השאר.
כן, אני עצלנית. לא גאה, אבל מודה. אני מאלה שנולדו עייפים (רציני, מספרים שנולדתי הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח לבכות ונרדמתי כמה דקות אחר כך) וזה משפיע להם על כל העשייה שלהם.
הרשמות עוזרות לגוון. אני עד עכשיו עשיתי שתי הרשמות, ובאחת לא השתמשתי עדיין. בזאת שכן השתמשתי, לא לקחתי את כולן. לקחתי כמה טובות כדי שישמשו בתור דמויות רקע. את הראשיות אני המצאתי, ובגלל שהן מבוססות על סיפור שהמצאתי פעם אני מכירה אותם כל כך טוב שאני יכולה לכתוב להם ספין אוף כל אחת. אז מה אם בסיפור יש ערפדים, אנשי זאב, אוכלי נשמות וכאלה. זה מה שאני אוהבת (טוב, ערפדים לא).
ובקשר לכל סיפורי המפורסמים האלה – עצוב שיש להם ז'אנר משלהם. אבל אלה החיים, זה מה שהן אוהבות לכתוב. אני כותבת פאנפיקים רק כדי לנסות לדעת מה היה קורה אם… ולא על מפורסמים.
ו…זהו. שיר יפה, בסך הכל.
יופי. אין לי עוד מה לומר, מאחר ונמאס לי לחזור על אותו התשובה בשינוי סגנון. אם דעתי בעניין מעניינת אותך, היא מופיעה כאן, בעשרות גירסאות שונות שמביעות את אותו הדבר. תודה רבה לך.
קראתי את רוב התגובות כאן. לא ציפיתי לתשובה, רק רציתי לומר מה דעתי.
יש דברים שאפשר להתעלם מהם (כמו תגובות מעצבנות, או אני XD).
יש לי קטע כזה שקשה לי להשאיר מישהו בלי מענה…
טחינת המים פה מצליחה להרשים אותי חחח :-)
לטחון מים זה כיף :)
לדעתי ממש לא. אני לא רואה מה מהנה בזה.
(אני מודע לאפשרות הסבירה מאוד שכתבת את הדברים ממש בצחוק והתגובה שלי לא במקום, אבל שיהיה.)
דניאל את האמת, אני הייתי מפסיקה להגיב כבר בסביבות החמישים תגובות חחחח העברת את המסר שלך באופן חד וחלק ברור מכל זווית ראייה :-)
אז למה זה שאנשים חוזרים על אותן הטענות שעליהן כבר השבתי? (לפחות שיטענו משהו כנגד התשובה שלי, אבל הם חוזרים על אותן טענות ממש).
הסיבות נורא פשוטות:
1- רובם ריפרפו על התגובות, אני רוצה להאמין שבאמת ובתמים אף אחד לא ישב וקרא כמעט 400 תגובות. אני מאמינה שרובם ככה, תכלס הרבה יותר קל לכתוב את דעתך ולקבל עליה מענה.
2- התפתח פה דיון על נושא מרכזי, כל אחד רוצה להביע את עמדתו, זה לא אומר שכל פעם צריך לכתוב מחדש מה אתה חושב. (זאת אומרת, אתה חופשי לעשות כרצונך, פשוט נראה לי קצת מתיש ומתסכל לחזור על אותם דברים כל כך הרבה פעמים.)
אני מניחה שיש עוד סיבות פשוט אין לי כוח להמשיך :-)
אתה רשאי לנהוג כרצונך פשוט זה באמת לטחון מים שוב ושוב ושוב :-) (זו לא אשמתך או אשמת אחרים זה משהו שכנראה בא בצורה 'טבעית' או שהנושא כנראה אוהב להיטחן חח)
הבעיה היא שמתסכל אותי לראות אנשים שאוחזים בדעה לא הגיונית, או סליחה, אבל טיפשית, כמו "האתר הזה לא מיועד לספרות", אז אני מרגיש מוכרח להסביר להם את מה שיש להיגיון לומר בעניין.
כלומר, הייתי מעדיף שיקראו בתגובות ויבינו לבד, אבל זה לא המצב ומישהו חייב להשמיע לאנשים האלה את קול ההיגיון. כלומר, את לא מצפה שהם יחיו בחושך כול חייהם, נכון?
חחח 'לכל חייהם' בוא ניהיה יותר דרמטיים :)
האמת אני מסכימה איתך באיזשהו מקום, קשה לפעמים לעמוד בצד..
בקיצור דניאל שיהיה בהצלחה וכל הכבוד על המסירות!
תעלה שירים וסיפורים חדשים שנוכל להתקדם הלאה וששיר/קטע/סיפור אחר שלך יופיע במועדפים :-)
לילה טוב ♥
נקודת מבט* ברחו לי המילים חח
האמתי שבדיוק רציתי לחזור על אותה הטענה ממש…
אבל לפי דעתי הבעיה העיקרית היא שהסיפורים האלו קוברים תחתם סיפורים טובים, אבל אני לא חושבת שאפשר לסדר את זה לגמרי, אני לא רואה מה אפשר לעשות כדי להגיע לאתר נקי מהדברים האלו לגמרי.
כמו שאמרו לי פעם, דברים שנותנים לאנשים כאפת מציאות גוררים המון תגובות.
השאלה כמה תצליח לעמוד בזה. או יותר נכון, איך תעמוד בזה.
נדמה לי שבמקרה שלנו עמדתי בזה באומץ רב.
אני הייתי מתעלמת, עונה לעשר מתוך שלוש מאות. לא הייתי עומדת בזה ><
רני מתחיל להתייאש עכשיו…
אז בפעם הבאה שמישהו מעלה את אותם טענות, תתעלם. זה יהיה בריא לך, לו ולכל מי שירצה להתחכם.
ואני חייבת ללכת לישון, אפילו שאין לי כוח.
אין לך כוח לישון?
כן, וזה קורא לי המון. מנוחה אמיתית בשבילי זה לשכב במיטה ערה ולא לעשות כלום. לנסות לישון זה מעייף מידי., ומתסכל.
חחחח את לא אמורה לנסות לישון (אלא אם את מנסה חלום צלול מתוך ערות), זה בא לבד. בכול מקרה, ליל מנוחה.
אתה בהחלט צודק במה שכתבת,
אבל אני חושבת שיש פה קטע טיפה לא יפה כלפי הבנות
בפסקה האחרונה לכתוב כאלה הילדות זה מאוד ישיר כלפי המין הנשי
אני לא פנימיסטית פשוט לדעתי לא רק בנות מגיבות כך. אולי בנים לא מגיבים בדיוק ככה, אבל הם כן מתלהבים מסיפורים שהם קוראים ולפעמים מתוך צורך להמשך הם כותבים: "המשך" בצורה יותר בוא נגיד "גברית" (יכול להיות שהקורא כותב "המשך" בהתלהבות אבל אין אחד חוץ ממנו שיודע אם הוא מתלהב או לא כיוון שלא רואים הבעת פנים או קול) הם לא כותבים : "אומייגאדושש המשךךך דחווףף"כמו חלק מקוראים\קוראות וכך מפרשים את ההתלהבות בכתיבת יותר אותיות וסימני קריאה. ואני לא חושבת שיש בעיה שיש בנות שמתלהבות בצורה מופרזת מהסיפור וכותבות את זה, להפך אני חושבת שזה נותן ביטחון לכותב להמשיך לכתוב ולראות שיש מישהו שנהנה לקרוא\ מתלהב לקרוא.
כאחת שכותבת סיפור אהבה (בוא נגיד שיש כמוהו עוד אלפים) זה מעלה את תחושת הביטחון כלפי הכתיבה גם אחרי קריאת הקטע שכתבת. כי גם אם יש מיליוני סיפורי אהבה כמו שלי לפחות אני יודעת שמי שכותב\ת בצורה מופרזת המשך אוהב את הכתיבה שלי וזה עושה טוב בלב (לי לפחות)
חוץ מזה אהבתי את צורת הכתיבה.
תגידי, את רצינית? כרגע יש באתר 8,176 מחברים. 82 מחברים יהוו בערך אחוז מזה. אני לא מסוגל למצוא 82 מחברים גברים באתר ואת?
משתמשות נשים הן הרוב המוחלט באתר, ובכתיבתי פניתי אל המין הדומיננטי יותר. לא היה טעם שאפנה בשיר לשני המינים בצורה שווה, העובדה היא שבאתר הנשים לוקחות חלק הרבה יותר גדול מהגברים, עד כדי כך שהמחברים הגברים כאן הם בבחינת "בטל ברוב" ועל כן אין לדעתי שום טעם באשליות של שיוויון ובכתיבה כוללנית.
כשקראתי, לא יכולתי שלא להסכים איתך במאת האחוזים.
את צודקת, ואת מביעה את דעתך באופן ממש יפה.
אני בטוחה שבעוד לא כל כך הרבה שנים, אני אלך לחנויות הספרים, ואראה את השם שלך על המדפים, ואהיה גאה שכבר אז הכרתי בכישרון שלך.
מאחלת לך בהצלחה בהמשך הדרך.
-תאיליה
תודה. את אופטימית.
המסר פה זהה למחשבה הראשונה שעלתה בי כשגיליתי את האתר הזה.
אפילו את הביקורת המתנשאת שלי אתה מסוגל להפוך ליפהפייה…
מזל שיש אנשים כמוך בין כל הרגילים.
שוב, תודה.
וואו… כמה תגובות… (על דאגה קראתי רק את הראשונות וקפצתי למטה..) בעיקרון, אני די מסכימה אם מה שכתבת, אבל צריך לזכור שהמון בנות (וגם בנים) צעירים וצעירות וחסרי ניסיון מתחילים בצורה כזו וככול שהם כותבים הם משתפרים. ובגלל זה הוקם האתר, לא? אז מה, בגלל שהסיפורים והתוכן לא מושלמים הם לא יעלו סיפורים? אני גם חושבת שצריך להשקיע יותר לפני שמעלים סיפור, אבל גם אם מבקשים עזרה בתיאור הדמיות זה לא רע. וככה לומדים. אפשר ליהנות גם מסיפורים בוסריים ולראות איך הכותבים משתפרים ולייעץ להם, בשביל זה יש תגובות. ולא חייבים לקרוא את החומר ה"זבל". בשביל זה הסיפורים מתויגים. ובסך הכול זה אתר מאוד יפה ומושקע.
מנוסח באופן יפה
אהבתי באמת צודק על הכל
אבל באמת ככה מתחילים לכתוב…
לא כל אחד יכול בסיפור הראשון שלו לדלג לכזה ניסוח..
זה לוקח זמן ונראה לי הגיוני שהסיפור הראשון הוא על דברים ילדותיים כאלה
או על להקות "מצליחות"
אבל אתה בהחלט צודק מילה במילה!
הא הא, דניאל המסכן.
חברים, מי שרוצה להגיב חייב לקרוא את כל התגובות מעל כדי לייאש את דניאל לגמרי.
את לא מקוריים בתגובות שלכם, סביר להניח שהוא ענה על התגובה שלכם לפחות עשרים פעמים.
הא הא, דניאל המסכן.
חברים, מי שרוצה להגיב חייב לקרוא את כל התגובות מעל כדי לייאש את דניאל לגמרי.
אתם לא מקוריים בתגובות שלכם, סביר להניח שהוא ענה על התגובה שלכם לפחות עשרים פעמים.
אם את מתכוונת לאזכר את זה שאמרתי שאני מתחיל להתייאש, התכוונתי לומר שאני מתייאש מהדיון הזה ולא מתוסכל ומיואש באופן כללי. כוונתי הייתה לומר שמאסתי בדיון החוזר על עצמו ושאם אראה פה תגובה שחוזרת על דברים שנאמרו, סביר להניח שאגיב באדישות ולא אענה.
חחחחח כל תגובה אותו דבר D,:
זה בדיוק מה שאמרתי, אני לא אומרת שאתה מיואש באופן רגיל.
מאיפה לי בכלל לדעת אם אתה מיואש באופן רגיל?
בכל מקרה, זו הייתה כוונתי.
קצת מביך, אני עדיין לא מבין מה אמרת…. חח
לא מביך, אסביר מחר ( :
מעייף לקורא כל כך הרבה תגובות.
רק כדי להיכנס לתמונה היה צריך לקרוא 20 הודעות.
לאחר שאני כבר כמה ימים באתר אני חשה חובה להסכים אם הרבה ממה שאתה כותב
אני רק מעוניינת לדעת, מאיפה הביטחון הזה להגיב בצורה כזאת?
מאיפה הידע בספרות ובלשון?
ואני חושבת שרובינו מסתייגים מהדברים שכתבתה, כי כל כך קשה לקבל את זה שני כותבת גרוע או ברמה נמוכה בטח אחרי שציפיתי לתמיכה ואהבה.
.
הביטחון להגיב נובע מתיסכול, אני מניח. כלומר, מתוך ההערכה של הספרות ושל מה שהיא צריכה להיות ומההבנה המצערת שזה נהרס.
הידע בספרות נובע מלימודי ספרות וקריאת ספרים.
ועוד דבר, אין פסול בזה שאת כותבת לא טוב לבינתיים, אבל את צריכה לקבל את זה שהיצירות שלך לקויות. מצוי מאוד באתר שאני (ואני מניח שגם לאחרים זה קורה) מבקר סיפור ואז, במקום לחשוב ביחד איתי מה לא בסדר ואיך אפשר לתקן, המחבר ולעיתים גם כמה מן הקוראים מתרעמים עלי שבכלל העברתי ביקורת ותופסים אותי כאדם לא נחמד.
כול עוד את יודעת לקבל ביקורת בפרופורציה ושואפת להגיע לכתיבה כמו שהיא צריכה להיות, תחשיבי אותי בתומכייך. אבל ברגע שתחשבי "אני בסדר איך שאני ולא אשתנה בגלל שאחרים אומרים" או איזשהי מחשבה טיפשית מהסוג, שתביא אותך להמשיך לכתוב ברמה נמוכה מבלי לשאוף לשיפור, את מוסיפה לתיכסולי.
חחח הבנתי. אשתדל מאוד לא לגרום לך תסכול, כי ללמוד יעזור לי יותר מכל אחד אחר
אני חולקת עלייך קצת
אני חושבת שסיפורי מפורסמים, ערפדים ואנשי זאב בהחלט יכולים להיקרא כספרות.
יש פה הרבה כותבים וכותבות ממש מוכשרים שיודעים לכתוב את הסיפורים שלהם בצורה ממש יפה וראלית שגם אם זה סיפור על מפורסם שמעולם לא יוכל להגשים את מה שכתוב בסיפור , זה יראה כ״כ אמיתי.
ובעיניין ההרשמות, אני חושבת שזה נורא נחמד לתת לקוראים אופציה להשתתף ולהיות ולקחת חלק בתוך הסיפור שלך. כמו שאתה קורא סיפור ואתה מדמיין את עצמך בתוראחת הדמויות ולראות איך שכתבת או שאתה פותר את הבעיה שלה
ועוד משהו עם הסיפורי מפורסמים. הסיפור עצמו יכול להיות להיות אותו סיפור, עם שמות אחרים וזה יכול להיות עוד סיפור אהבה רגיל.
עכשיו הסיפורי פנטזיה. כמו כול סיפור גם סיפורי פנטזיה על ערפדים ואנשי זאב בהחלט ספרות כמו כול ז׳אנר בספרות. הרי ״הארי פוטר״ שהסיפור שלו נחשב כמדע בדיוני ופנטזיה הוא לא נחשב כספרות?
אני חושבת שזה הכול עיניים של גיל והשקפת עולם כמו שעכשיו לשחק בבובות יראה לי כדבר ילדותי וטיפשי.
יש חלקים שאתה צודק בהם ויש כאלה שלא (לפי דעתי)
בסה״כ איך שכתבת את השיר שלך נורא יפה ומנוסח נורא יפה גם אם אני לא מסכימה עם מה שכתוב בו (:
כן!
חח אני לא יודעת למה אבל הכתיבה שלך מצחיקה אותי.
דבר ראשון, אתה כותב ממש יפה וגם החריזה שלך ממש יפה. שזה כבר גורם לי להעריך אותך יותר.
דבר שני, התוכן של השיר מצחיק אותי. זה כל כך נכון ומשקף את המציאות.
מאחלת לעצמי שאכתוב כמוך ביום מן הימים :)
תודה
גם לי די נמאס כבר מאלה שכותבות סיפורים על וואן דירקשיין וג'סטין ובקיצור- מפורסמים.
לדעתי זה בכלל לא ספרות.
מאוד משעשע :))) וכן, הילדות שכותבות את זה בעצם ילדות שלא יודעות לכתוב, וזו הפנטזיה שלהם. אבל יש בנות שאכן מוכשרות וכותבות ברמה גבוה וטובה עם רעיון יחודי, וזה שמצטרף זמר להקת בנים בתור דמות לא משנה.
מפריע לך האופן של הכתיבה ולא שיש שם זמר, האמן לי.
https://www.tale.co.il/סיפורי-אהבה/נס-ונתנאל-הקדמה.html סיפור חדש תנסו !(: ואני אקרא גם את שלכם (:
הסוף גרם לי לצחוק בקול רם
הכתיבה שלך גאונית מאוד שנונה המסר מאוד ברור
אתה מתבזבז
אני אכן מתבזבז, הלוא כולנו?
אם זו הייתה שיחה פנים מול פנים הייתי מגיבה במבט לרצפה נשיכת שפתיים מתוסכלת והנהון עצוב לאות הסכמה
מעבר לזה, אני ממש מבוזבז :(
צריך לעשות משהו…
צריך.
שמע אני מתכננת ללמוד שיווק ופרסום כך שאם יקרה וניפגש בעתיד, אני בהחלט הולכת להציע לך לתת לי לפרסם את יצירות המוח האפל והמטורף שלך.
מצד שני , בתור מעריצה מס' 1 , הייתי ממליצה לך להזיז ת'תחת שלך ובאמת לעשות משהו בנושא בעצמך
את חושבת שזה יהיה רווחי עבורי, או מיוחד ושונה מכול מה שאחרים כבר עושים כרגע?
עוד לא יצא לי לקרוא משהו דומה לכתיבה שלך
בקשר לרווחי, לא יודעת כמה סופרים בארץ מרוויחים אבל בטח יותר מפעם בגלל החוק המטופש שאסור למכור ספרים חדשים במבצע ועכשיו אני צריכה להחליט אם לבזבז את המשכורת שלי על ספרים או לחפש חומר קריאה מעניין באינטרנט.
נערי, אל תעשה זאת בשביל הכסף, תכתוב למען האנושות
אם האנושות תראה את חפצה בי (על ידי הרעפתה עלי הון), אשמח לשרתה.
לבינתיים, אני הולך לישון.
חחח סביר להניח שזה לא יקרה, אני חוזה שיכירו בגאונות שלך רק אחריי שתעזוב את העולם ואז ירעיפו הון בהקמת תוכניות לימודית ספרותית על שמך והילול גאונותך .
אגב, אני מרגישה שאני משאירה אותך ער בכוח. אתה לא חייב להגיב לי עכשיו, אני פשוט מגיבה כי ממילא אין לי משהו יותר טוב לעשות כרגע. תגיב מחר ואני אקרא מחר
הדבר האחרון שהצעת יהיה ממש נהדר.
חח מעולה אז תישן כבר , יש לך בגרות במתמטיקה מחר לא?
שני דברים לי לומר:
1. כותבים קמלה ולא כמלה, לפי מה שאני יודעת.
2. אני ההודעה הארבע מאות.
יש פה אנשים ממש חופרים באתר.
יואו!!! איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו?! סתום שכמוני! תודה על התיקון.
ביי.
נראה לי ששברת שיא באתר עם כמות התגובות שצברת בשיר הזה. אלוף שכמותך. הייתי רוצה להכיר אותך אבל זה לא יקרה. לא מדברת עם בנים שאני לא מכירה… חבל ) : כי אתה בנאדם חמוד ומרושע. וקצת מצחיק. ורגשן. (אוף, השתפכתי. לא נורא, אף אחד לא יקרא את זה כי זה שיר כלכך ישן. וזה אמצע הלילה. ואני עייפה!) לילה טוב לך