סריג

אופק_7 12/06/2017 737 צפיות תגובה אחת

היינו כסריג
שקצותיו פרומים מידי,
וכל משיכה, קטנה ככל שתהיה
איימה לפרום מלוא מדיי.

היינו מוקפים
גדרות חדים של אולי וכדאי,
שדקרו בהדהוד גלוי שנגנז.
אולם בראשי רעשו והעירו פחדיי.

היינו כחוט שני
ארוך ודק, פורש מתוך בגדיי.
ולא היה עוד מה לפרום מהסחבה
מרגע שהסרתי עכבותיי.

נשארנו כל אחד בקצהו שלו,
מחוברים בחוט דק מידי,
האם ציפינו להרגיש אחד?
כשקשרנו קשרים סבוכים בלי די


תגובות (1)

ממש יפה, הסוף לא איכזב

12/06/2017 15:26
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך