סערה
השמיים קודרים,
הרוח נושבת, מעיפה את שערה
טיפות קטנטנות יורדות על פנייה,
לא משאירות מקום לחיוך.
הגשם מתחזק אבל היא אדישה
גופה קפוא,
עיניה רטובות מדמעות
אבל היא יכולה לעמוד בכל התלאות
לבה נשבר, רגשותיה כואבים
סערה מתחוללת בתוכה
והיא חזקה,
לעולם לא תתן לכאב להשפיע,
לאמת להישמע
הברק נראה והרעם נשמע,
הסערה ממשיכה
הסבל ממשיך לחלחל בתוכה
העצב, הצער והיגון
לאט לאט מופיעה החשיכה
הכאב בפנייה מתעמעם,
ועיניה נאטמות
הגיע הזמן ללכת
ללבוש את המסכות
תגובות (1)
ואוו איזה שיר יפה אהבתי מאוד
אוהבת שרית