ילדה משותקת
גופי צמוד אל המיטה בעוד ראשי מביט אל החלון השבור.
עיניי פוגשות בילדים משחקים בכדור.
קנאה מרעידה אותי, ודמעה על הלחי,
למה בכל דבר צריך להיות בכי?
גופי משותק, אך הקנאה בוערת
הלוואי וזה היה אחרת!
שאני הייתי מתמסרת,
שאני הייתי מאושרת!
אבל זה לעולם לא יקרה.
לא, גופי משותק, ואחרת לא יהיה!
לו רק הייתי חופשיה כמו הילדים האלו בגילי
שזכו שיקרה להם מה שלעולם לא יקרה לי.
תגובות (4)
הקטע נגע בי, כתבת יפיפה
תודה רבה
מגרש…
מדהים!
נכנס לי כל מילה ברעדים בגוף. מאוד הייתי רוצה לראות את ההמשך, דווקא את הנקודה הטובה ומתי שמוצאים את השמחה במצב שכזה…
רציתי גם לשאול אם מדובר פה בקטע אישי או משהו על מישהו אחר?