סוג של פריקה…או משהו כזה
אני מנסה להשקיע
לגעת ברקיע
לא לאכזב אתכם
לעמוד בציפיות שאין לכם
אני מנסה לעזור
לא ליצור חור שחור
אך אתם עלי לו סומכים
נותנים סתירה בפנים
אני רוצה להתקדם
אך הלב לא משתקם
והצלקת נשארת איתי
לנצח על בליבי
והעתיד אמור להיות וורוד
אבל הוא גורם לי לרעוד
כי אני רואה רק שחור
תקועה בלב טרור
אני מנסה להיות מה שאתם רוצים
אבל אתם רק נותנים סתירה בפנים
אז למה לחיות בעולם כה אפל
להיות תמיד תלויה על חבל
למה לא לנצל הזדמנות
הרי לקחו ממני את המהות
למה לא לעזוב סבל אימים
וללכת למקום…מעט יותר נעים
תגובות (9)
:(
:(
:(
עצוב מאוד
את תחווי עוד חוויות מדהימות בחיים שלך, כאלה שלא תשכחי לעולם, ושתמיד יגרמו לך לחייך. חבל להפסיד כל כך הרבה דברים. מחר יום חדש, ובעזרת השם המצב יכול להשתנות :)
מזדהה….
אני גם ככה בוכה אחת ומה שהיה חסר לי זה שיר שמראה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו
והמצב בשבילי לא ישתנה, הוא רק יהיה יותר ויותר גרוע עד שהוא ייגמר. ואז שום דבר לי לא יישאר ובקבר אקום ואזמר
אבל מצבים כאלה לא נשארים לתמיד. כי אחרת, מה שווים החיים?
והקבר לא בורח, אין צורך לרוץ אליו.
ותמיד קשה. לכולם קשה, אבל איך את יכולה להגדיר את עצמך כבן אדם חזק אן לפחות בן אדם עם ראש זקוף, אם את לא יכולה להתמודד עם ביקורת, עם אנשים שההנאה שלהם נשאבת מהכאב שלך,
העובדה שכשהם מכים את נפגעת, רק מחזקת את ההנאה שלהם מהעניין.
מסכימה עם כל מילה ומילה של born this way