סה לה וי
כבר לא אכפת לי ממה שהם אומרים .
לא רציתי את מה שהם נותנים .
כי כל מה שרציתי זה את .
נתתי לך אצבע ,ולא הסתפקת רק ביד .
לקחת גם את הלב . נשארתי שרוע על האדמה
מלא ברגשות אשמה וכאב .
ובגלל שההרגשות ממני נחבאו
לא ידעתי מה אני מרגיש ,מה ? האם זה טוב או רע ?
אני יודע רק ש העדפתי לתת לך ללכת ולהיות מאושרת .
מאשר להישאר ולסבול איתי,אותי.
סה לה וי …
(בית 1)
(פזמון)
ובדיוק שחשבתי שמצאתי אותך , הבנתי שאבדתי את עצמי .
החשכה שאת ליבך ממני לקחה והסתירה אותו בצל עד שהוא קפא ,
וזה נראה שהאור בקצה המנהרה מזמן כבה
והדרך היחידה שאני מצליח לראות זו היא דרך ללא מוצא .
(בית 2)
כל המילים ו הזכרונות נשמרים, נחרטים .
זה נראה שלא משנה כמה בכוחי ,אני מנסה לשכוח
הם מתעלמים .
כל הדמעות שעליך בכיתי מעניין לאן הם נעלמות .
כנראה שהם מתייבשות ביחד עם כל התקוות ואשליות
על מה שהיה יכול לקרות . כנראה את החלק שלקחת
ממני בחיים אני כבר לא אמצא.
ואני צריך כבר להשלים עם העובדה שאת כבר לא שלי .
סה לה וי …
(פזמון )
ובדיוק שחשבתי שמצאתי אותך , הבנתי שאבדתי את עצמי .
החשכה שאת ליבך ממני לקחה והסתירה אותו בצל עד שהוא קפא ,
וזה נראה שהאור בקצה המנהרה מזמן כבה
והדרך היחידה שאני מצליח לראות זו היא דרך ללא מוצא ….
תגובות (2)
אני כל כך אוהבת איך שאתה כותב… נפלא
*שהן
ואוו, זה מעולה, הפזמון שבה אותי.. יש לך כתיבה מדהימה, באמת