סדינים כחולים

סדינים כחולים,
על מצע מלוכלך,
דמעות שקופות,
זולגות מן המלאך.
הסורגים שוב כולאים,
הגשמים מתופפים,
ילדים מתרוצצים,
בשלג נופלים.

סדינים כחולים,
על מצע מלוכלך.
אותו מבט,
שנעלם והלך.
הקירות הלבנים,
מתקרבים, וחונקים,
וילדה אחת קטנה,
בוכה על הסדינים.

סדינים כחולים,
על מצע מלוכלך,
כתמי דם על הרצפה,
ועוד קשר מסובך.
אורות חסרי צללים,
שינוים שבחיים,
ורק גשמים קרים,
במחשבה טובעים.

סדינים כחולים,
על מצע מלוכלך.
אותו חיוך,
שנאסר ונלקח.
חלומות שחורים,
כתובים מסביב.
ילדה של חורף,
תקועה באביב.

סדינים כחולים,
על מצע מלוכלך.
אישה גבוהה,
מאחורי המסך.
דמעות וכתמים,
על מדפים ארוכים.
עליה מביטים,
מלאכים לבנים.