נשמתי האבודה
החושך משחיר את נשמתי האבודה,
האור כבר לא קיים לי ביקום,
האפלה אורבת, היא משאירה סימן,
לכול הכאב הלא נגמר, הלא נפסק.
הכאב צורם אל תוך קיומי האפלולי,
התקווה התפוגגה לפני זמן רב,
הרוח מייללת, מנסה להשתחרר,
להפוך לסערת איבה גדולה.
אין עוד שום טעם להטיל ספק עכשיו,
החושך נצרך אל תוך גופי,
הלילה לא רחוק הוא, השמש כבר שקעה,
הלילה תהיה עוד סערה.
תגובות (0)