נשברתי

אני נושמת,
מחייכת,
בוכה,
צוחקת;
שלמה,
שבורה,
שחורה,
לבנה;
קשה,
רכה…

החלום המתוק,
נהפך למר,
החיוך המוכר,
נהפך לזר,
הקרבה שלך,
רק מתרחקת ומתרחקת,
ואני רק תוהה,
איכן אני עומדת?…

הראש מסתחרר,
הכאב ממכר.
היד לא נוגעת,
הלב לא מכיר,
ואני בודדה,
נשארת עומדת ליד הקיר.

חופשיה,
כבולה,
מחזיקה,
מפילה.
לוחשת,
צועקת,
מתקנת,
שוברת…

העין בוכה,
הגוף כבר אבוד,
משוטט לו לבד,
עובר עוד סיבוב;
מתיישב בכבדות,
מתנשם עמוקות,
והעין בוכה,
והגוף כבר אבוד…

לוחשת לך,
כמה מילים קטנות,
לוחשת לך,
בסודי סודות,
את המילה האחרונה,
כי לדבר אני לא רוצה,
אז תזכור שאמרתי, שאני מזמן,
נשברתי.