נר כבוי

היה היה לו נר
על עדן החלון מתנוצץ
גבוהה וזקוף
מחמם ומבהיק בלילות
מעוטר קישוטים וצורות
ממש מיוחד במינו!

כל העצוב אליו ניגש
הניח ידיו מעליו בצורת כיפה מגוננת ולחש
חש את החום המלטף והנעים
ונתן לדמעות קטנות הנוצצות לאור הנר לטפטף על הפנים.

משפחה קטנטונת השרויה בעלטה
לקחה את הנר היפהפה והניחה הוא על השולחן
מאיר וזוהר בחושך
צבע להבתו המוצתת כפנינת נחושת.

הנר ישב לבדו
שעון על צלחתו
מניח לטל השעווה
לזלוג לאור הלבנה
לפתע זע יצור
מסתתר לו, ומתקרב בזהירות.

לרגע אחד פנים מוארות מבריקות הנר צצו להן-
עיניים צרות ושחורות
זיפים דוקרניים
אוזניים קטנות ומחודדות
נחיריים רחבים
ושפתיים.
שפתיים דקיקות ומעוקלות לחיוך מרושע.
השפתיים פשקו-
ונשיפה חדה, צורמת וקרה
כיבתה וכילתה את חיי הנר באחת.