נסיך

נסיך, היית הנסיך שלי.
איך כל פעם שדיברנו הרגשתי שמחה,
איך כל פעם שראיתי את שמך זה רק גאה וגאה,
כנראה שניסית ללמד אותי משהו,
מצטערת אם זה לא עבד.

נסיך, אתה חושב שתסלח לי יום אחד?
אני לך הייתי נסיכה, אך כאן בצד שלי הרגשתי כלואה.
הזמן חסם, הפריע לי להיות איתך,
הבנתי שמשהו פגע, האם עוד מאוחר?

הכל נאמר,
הכל כבר קרה,
יש שני צדדים למטבע,
מה המהלך הבא?

אטומה רגשית היא, הנסיכה שאיתה דיברת,
היא מצטערת, עצוב לה, כן, בגלל משהו שאמרת.
כשהיא ניסתה להסביר את עמדתה לא הקשבת,
זה היה יותר כאילו התעלמת.

עכשיו היא רחוקה, למעשה תמיד הייתה,
איתך כבר כמעט ולא מדברת,
רק יושבת ושותקת.
כל פיסה קטנה של אור, שהייתה לצידה,
נעלמת לה עכשיו,
היא בודדה…

הכל נאמר,
הכל כבר קרה,
יש שני צדדים למטבע,
מה המהלך הבא?

היא נפגעה, אותה נסיכה….