נבגדת

Inbal 17/10/2013 644 צפיות 6 תגובות

שתים עשרה בלילה, והוא עוד לא חזר.
הילדים אינם בחצר, כבר שקעו בשינתם.
הוא כבר הלך, אך מה יהיה איתם?
דמעות של כאב נעלמו כבר מזמן.

שתים עשרה בלילה, והוא הגיע לו פתאום.
הילדים אינם בחצר, הם לא משחקים וצוחקים.
המילים "אני אוהב אותך", וגם זר פרחים באגרטל,
דמעות של אושר – זהו זמנן.

שתים עשרה בלילה, והוא כבר שוב הולך.
הילדים אינם בחצר, שוב חזרה לה השגרה.
המילים נעלמו כלא היו, וזר הפרחים מזמן כבר נבל.
הדמעות נעלמו, אך החיוך לא חזר.

שתים עשרה בלילה, והוא כבר לא יחזור.
הילדים בחצר, אך הם לא צוחקים.
דמעותיהם זורמות, שניהם מחובקים.
אך היא, מחממת אותם דרך העננים.


תגובות (6)

וואו. פשוט וואו.

17/10/2013 06:47

לגמרי.

17/10/2013 06:54

תודה רבה

17/10/2013 07:15

מדהים. אין מילים.
לגמרי מגיע לך בחירת העורכים..

17/10/2013 07:20

ממש מהמם

17/10/2013 07:29

תודה רבה לכן ♥

17/10/2013 07:47
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך