מתבגרים
כולם מתבגרים
אני לא גודלת
שירי ילדים
כל הזמן ממלמלת
כולם לומדים נהיגה
על הכביש השחור
אני לא יכולה
ועומדת מאחור
אני אחורה
לא עומדת בקצב
ידיים מושטות לי
אך מסרבת בעצב
הפחד שגובר בי
לא נותן לי לנסות
בעוד ניסיון
את ההתבגרות לכסות
כולם מוצאים עבודות
אני כבר נכשלת
מוסרת פרטים
אך ללא שום תועלת
חברי לשעבר כבר התגבר
על הכל
נזכר בבת שחיבב
וכותב זאת בקול
כולם יוצאים לבילויים
אני פה בבית
אין מישהו לחברה
פה בבית הקיט
אין פה מקום לזוז
כל צעד-מכשול
איך זה כל כך דומה
לחיים שלי במכלול.
תגובות (2)
התחברתי ממש…ולא נורא,יש אנשים שיש להם קצב משלהם ומי יודע-אולי בסוף נשיג יותר בחיים דווקא בגלל שאנחנו לוקחים את הזמן :)
וואי ממש התחברתי הזכיר לי במלא מובנים אותי ממש.