מרום

פקחתי את עיניי והבטתי בשמיים.
כחולים הם, כחול טהור של ים.
הבטתי בפנים שואלות
לחפש אחר תשובותיי
אך מענה לא היה.
אי שם הוא יושב לו במרום
ובפנים צוחקות מסתכל בי
ותוהה מה הביאוני לכאן
מדוע אשאל זאת.
אך אני, מה אני.
רק רוצה את פניו לראות
את פניו המבשרות אמת לאמיתה
אין בהן כל שקר
שיגידו לי פעם אחת אחרונה
שהכל בסדר.
מה הביאוני לכאן
איש לא יודע
אך זהו המקום
עמוק בליבי
זהו המקום ששומע.
במרום אפרוק את מכאוביי
למשמע אוזניו
כאן לא אפחד
לא ארתע עכשיו
דבר לא יוכל לעצור בי.