מראת הנשמה
את, האור שמדיח כל אפלה,
היכן שאת, הטוהר נגלה
את החלום, ששורף לי את הנשמה
ערגה יוקדת, בכל פעימה
ניגון קטן ומילים גדולות פורטים את שמך
כשמבין צללי הדמעות הוזה את מראך
פעמים, פנייך צלולות, כמו שמים של אביב
ופעמים הדמעות מסתירות, כל מה שמסביב
את, התפילה שלנצח תשמע
לחישת אהבה, שפוצעת את הדממה
אני משתוקק אלייך בכל ישותי
ואת בכל מקום אך עדיין לא אתי
אהובתי, תראי אותי, ספון בליל הדמעות
כותב את אהבתי, בערגתי לך שעות
עד שהלילה מתמוסס, ומפזר חלום מאושר
אילו רק היה נס, ומשהו ממנו נשאר…
השנים נשטפו בדמעות של דם
נשארתי כאן, בודד – חצי אדם
הבטתי בך היום, וכולך רפש וזוהמה
אך תוכך כיהלום את מראת הנשמה
תגובות (6)
ואו מדהים לגמרי ומרגש. אתה תמיד משאיר או
אותי ללא מילים
אותי ללא מילים
מעניין שבחרת לומר שהיא מראת הנשמה. אני מוצאת כל מני פרשנויות מעניינות. אני אוהבת מאוד איך שאתה כותב
מדהים ו..ו…אין לי מילים…אין לי מושג איך לתאר את מה שהרגשתי כשקראתי את השיר, סוג של צמרמורת, אבל לא בדיוק.
אני מסכימה בהחלט עם כולן מעל^
זה יפהפייה ומקסים. אהבתי מאוד את התיאורים והכתיבה