מציל

להסתכל מסביב
לקלוט שאתה יחיד,
להבין שאתה לבד,
באותו קול,
שעוד לא נגמר.
בתוך ים,
ללא מצילים,
אתה לבד,
עדין,
מחכה,
מטעין,
מתחת למים,
לא נושמים,
בלי אוויר,
כבר אין חיים,
זה כמו דגים,
מזל דגים,
אותם אוכלים,
אותי שומעים.
למה צירך אותי,
כשאין מציל?

ושוב באה השאלה,
האם אני משתגע?
או חיי את השגרה?
איך יכול להיות שאני,
מת,למצוא את התשובה?
וכולם רואים,
פשוט עוזבים,
אנשים טובים,
חולים,
מתים.

עוד דקה,
עזוב,
שנייה,
לך יש מה,
שכולם צריכים,
שלי קשה,
לקורא,
להגיד לאחרים,
זה רק מחמיר,
ולא עוזב,
צועק,
אהבה,
כשאין לי לב.

בשביל מי?
בשביל מה?
לב דומום,
מחפש סיבה,
לך מחכים,
לך יש צורך לחיים,
לך יש חברים,
אהבה זאת רק מילה,
יש לאן לחזור.
ואני,
מציל,
שאין לו כוח,
עוד לחכות.