מסכת השמש העולה

סתם נכנסה לה פתאום אל החדר.
כולם מביטים בה.
הליכתה הנשית המוגזמת, ההתנהלות הקולנית שלה, המראה, הגובה, החן והחיוך.
כולם מסתירים דבר אחד ענק.
ריקנות.

אין בה כלום.
אין בה שמחה.
אין בה אהבה.
אין בה חיבה ולא חמלה.
אין בה חכמה ולא ודעות.

כישרונות אין לה, משכל רב גם לא.
חברה הכי טובה היא גם לא לחברתה הכי טובה.
בוגדנית, צבועה ואינטרסנטית.

ברחוב היא תלך לאיבוד, ואף אחד לא יעזור לה.
במחשבותיה היא תשקע ואותה אף אחד לא יציל.
בהרהורים תמידיים היא תמיד תטבע וזה לא כי אכפת לה.
אבל מה שכן, ברגשותיה… ברגשותיה אתה לעולם לא תפגע.
כי לה מסכה.
מסכת השמש העולה.