מסיבת העונש

היום היום הראשון של התחלפות השעון
והעיניים שלי אדומות
עדיין חצי עצומות

"היי תום תגיד לי מה נכון"
אני שומעת את השיר הזה
מתנגן בסלואו מושן בתוך המוח שלי
תוך כדי שאני מתאפרת למסיבה

תגיד לי אם זה בסדר לחסום הכל
כי אי אפשר יותר אבל זה לא בסדר
אני לובשת שמלה חגיגית שחורה
מבד קשיח ואטום כאילו התנועה שלי
לא מספיק מוגבלת גם בגופייה קצרה
גם בה אני לא מצליחה לזוז

אבל מגיע לי עונש עונש עונש
כי אסור לי לחגוג
עונש עונש עונש עונש
כי אני צריכה לתת כבוד
שמלה צמודה צמודה
כי אסור לחיות במאה קמ"ש עכשיו
בכל זאת מלחמה

הגעתי אני במסיבה
אמורה להריח את העשן
אבל ריח חריף של דג מקולקל
ממלא את כולי וחונק אותי
אני מנסה להישאב
לבסים והטראנסים
אבל עדיין שומעת בתוכי
את קול הבס הנמוך שלו

דניאל סמכותי ותקיף
כאילו כועס עליי
"למה את נהנית עכשיו?"

אחרי עשרים דקות
אני הולכת לשירותים
נסגרת עם עצמי
אני והשמלה הצמודה

אני והלב האטום שלי
נשטף לו לאט לאט
בכיור האבן המוחלק
על הריצפה המאובקת
קור עכביש מטושטש
עדיף לי להיות לבד עכשיו