מסדרון שלא נגמר
ניצוץ אלוהי נגלה מאחורי החריץ בסלע
הרגל רוקעת, העצב בוקע
הרעש גובר ליבי משתתק למשמע קול אוזני
מוחי עוד זועק מתפלל על חיי
צעד אחר צעד פוסע במסדרון ארוך
מילים, משפטים בו כתובים בכתובות
רעשים קטנים מצטרפים לאחד
יוצרים פחד ואין שלווה בעורקי
צחוק מפה צחוק משם,
בכל יום מסתובב העולם
עפיפון עף במרומים
שולח משאלה למליוני המתים
חוט מחלחל אל ליבי הרך
נשברת נשמתי גופי נאנח
נושם בראשי נופל על הכר
היום זה היום מחר זה מחר
תגובות (2)
התיאורים ממש יפים ומיוחדים. אפשר לחדד את הרעיון לכדי משהו ברור יותר וכך תתקבל תחושה חזקה יותר. לדעתי, כמובן :)
שיר יפה מאוד, מרגש, כתיבה יפה, אהבתי את הרעיון.
העלתי פרק דש אשמח שתקראי.
אני מעלה אחד לשלושה ימיים.
אני פשוט עובד על בלוג, אני עוקב אחרי הסיפורים של כולם (כולל שלך).