מלכודת

רואה איך האש לוכדת את הבית
מבחוץ,
"הצילו!" "הצילו!", צעקתי
אך אף לא איש היה לי לעזר
וחזרתי.

זעקות שבר בוקעות מכל עבר
ואני מנסה בכוח לפרוץ את הדלת
אך האש מלבה כל פינה ופינה
בכותלי הזיכרונות הצורבים

אני רצה, לפני שהסיוט ייגמר
ומתעוררת לאותה מציאות עגומה
שבה איבדתי תוך דקה משפחה שלמה.

שוב הדממה מתנגנת
השמש מהשמיים נמחקת
ונשימתי נעתקת
לנוכח הזוועות והמחזות שנגלים לנגד
עיניי.

אניף את דגל התקווה
לאורך כל הדרך
לבית שכולו מואר באמונה, אהבה ואחווה.