מילים
כל המילים שאינן נכתבות
כאילו לא קיימות
לא קיימות.
נעלמות במגוון האפשרויות שהעולם מאפשר בעצם קיומו.
לפעמים המילים קצת מוחקות ממך,
מיופייך המורכב
המבלבל
המעציב בכינותו.
לפעמים מחמאות לא נותנות לך את כל המרחב
את כל המימדים בהם את מרחפת
לפעמים את שותקת
ופתאום הכל מובן וקצת מחריד
אולי את פשוט מפחדת
כל צליל שתוציאי מנשמתך יבטל מליוני צלילים אחרים
תבליט את האחד על פני האחרים.
כל שירה שתתנגן בליבך
תחריש מנגינות אחרות.
פחד קיומי מביטוי עצמי
אז את רודפת אחרי המילים
מנסה לתאר את כל התחושות
לכתוב את הכל
לצבוע את האוויר על שלל כיווניו באותיות
זוהרות
כהות
רועדות
וכל זה לעולם לא יספיק.
התסכול הקיומי,
הרצון לגשר על הבדידות.
הבדידות.
תגובות (2)
יואו, כמה התגעגעתי אלייך ואל הכתיבה המדהימה שלך ♥
קטע פשוט יפהפייה. יש למילים שלו עומק שכזה…
ספיר! תודה אהובה, גם אני אלייך.