מילים יפות לא מוערכות.

הוא נוגע,
מלטף ואוהב.
היא נהנית,
מרגישה אהובה ובטוחה,
מעריכה.
הוא לוחש,
מילים יפות.
מילים שכבר שמעה בעבר.
היא מרגישה עצובה,
לא מעריכה מילים.
כי כבר שמעה אותן בעבר.
מרגישה שאלו רק מילים.
"כמה שאת יפה אהובה".
"את מטריפה אותי רק מלהביט בך".
"הגוף שלך… את וואו!"
"השפתיים האלה שלך.. איך שהן מנשקות אהובתי".
למה אני לא נהנית מהמחמאות?