מטרה מחוררת

חרוזים שלא מצאתי
הם מתבטאים בפרצופים שקטים,
מבטים רחוקים וצרות שלא נגעתי בהן
אך אני אוטם אוזניי להם.

סירקולציה שזזה כל פעם
מחפשת אחר חורים בעיניים שלי.
לבסוף מגיעה לעומק
שם חושבת מה רואים.

ידיים למעלה, הדם הפסיק לטפס.
קורי עכביש על עצמות נטולי שריר,
הכל נקי כאן, למה לא מנקים?
ועיניו מסתכלות עלייך והמת מחייך.

אלו סודות שאסור לחשוב איתם,
מחופשים בשלל צבעים,
מחכים בפינה לצד הצעצועים.
"תיגע בנו עוד פעם?"