מטבע במטבע

בסוף אתה רק ממיר מטבע במטבע
אתה סוחר בכאב.
בדידות תמורת חוסר אונים.
לפעמים רק השינה עוזרת.
בין אם תחלום אותה או לא תזכור דבר,
תוכל להקיץ מסיוט הערות,
מאותו פולחן זיכרון, מוגש לך על מצע חרטה.
אבל אפילו בנחמה הקטנה הזו
תאלץ לשאת את הכאב שממתין לו מתחת לשמיכה.

"הטוב היה טוב," אתה חושב,
"והרע היה בו מספיק," נשמעת התשובה.

"להתקדם? להתקדם!
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים…"
"קח," הוא מושיט לי את האלבום,
"דפדף ותראה אם יש פה משהו שאתה רוצה."
אני לוקח את האלבום, ומתחיל לעבור עמוד־עמוד
לפעמים עוצר ומתעכב.
יש בו יופי, ויש בו שמחה מעוטרת בחיוך,
יש בו תנועה ופיתוי, יש בו נעורים ותקווה,
אבל משהו שם חסר, משהו לא מסתדר,
אולי זה הראש שרוצה, והלב שמתקשה לצמצם לו את הפער.
"אני לא מוצא," אתה מחזיר את האלבום למקום.
"לא מוצא?!" הוא מוודא.
"לא מצליח."
"כן…," הוא מהרהר "חשבתי שביקשת להתקדם."
ביקשתי.
אבל בסוף אתה רק ממיר מטבע במטבע
אתה סוחר בייאוש
טיפוס על צוק משונן תמורת ביצה טובענית.

לפעמים אתה מבקש להחליף את השירה בפזמון.
אמש הוזמנתי למחוזות השמחה.
מדהים כמה חבל הארץ הזה זר עבורי.
בעבר שנאתי אותו, לא הבנתי אותו.
אתמול התבוננתי בו ביתר שלוות נפש.
מרותק כהרגלי, גם הפעם התקרבתי קצת,
ואז שוב חזרתי אחורה להתבונן בו מהצד.
חווית הצפייה בתרבות זרה וססגונית,
שמושכת אותך לרגע, אבל גם מזכירה לך שאתה
לא שייך.

יש גם יופי במקום ממנו אני בא, אני חושב.
אין בו הרבה אור, בעיקר לא כשאתה
צולל למעמקי התודעה.
ערב רב של אנשים, בתנועה אילמת
מודעים לנוכחות אחד של השני,
אך כמו מקפידים על מין כללי טקס
עתיק יומין, הם לא ייגשו ללא הזמנה.
צוללים עמוק בחשיכה, כל אחד בנפרד, ומחפשים
אחר פנינים בוהקות, לגלות את היופי שבצורתן
המושלמת והפגומה.
מחצבים גולמיים, סוערים, מתערבבים
להם בזרמים המסוכנים
שבקרקעית האוקיאנוס.
שם תמצא סיפורים על ספינות שנטרפו, שם תשמע על צוללנים
ששמעו את שירת הסירנות, התקרבו מדי
ומעולם לא חזרו.
"דעתם נשתבשה," הם מזהירים,
אך מבעד למילים שלהם
נשמעת לה גם מנגינה אחרת,
עדינה כמנגינת הרוח בין קני הסוף.
"ישנו גם יופי בכאב,
ישנו גם יופי בגיא המוות, בו רגל אדם בוחרת לא לדרוך," היא לוחשת
"אם תסכים לעצום את עינך, ותקשיב במסירות…"
אם תסכים לעצום את עינך, ותקשיב במסירות.
אחר־כך תעלה שוב,
מעל מפלס המים.
על החוף תמצא פנינים ששלו אחרים.
לעיתים תתבונן לימינך ושמאלך,
לראות אם יש מישהו שמשתומם איתך בפני היופי הזה.
לפעמים תמצא.
לפעמים תחליפו מבט.
לפעמים תחליפו מילה.
כמו שני צלילים שמגלים
הרמוניה ביניהם.
אלה הרגעים שמהם עשוי הנצח, תחשוב
חלומותיהם השבריריים של בני התמותה.

אבל רב הזמן אתה רק ממיר מטבע במטבע.
אתה סוחר בעצב.
חלום תמורת…

לפעמים לא תדע את התשובה.