מחברת המוות.
גשם מטופף על החלון בקצב אחיד,
בלילה האפל באופן מפחיד.
היא כותבת במחברתה השחורה,
היא כבר לא הילדה הטהורה.
את שמו כותבת מאה ואחת פעמים,
אפילו שהוא כבר לא בין החיים.
הכאב אוחז את ליבה,
נזכרת בכינוי החיבה.
היא לא מסוגלת יותר,
היא הבטיחה שבחיים לא תוותר,
אך כבר אינה מצליחה,
לשאת את כל האי-הצלחה.
היא כתבה את האות הראשונה, אחריה השנייה.
היא הגיעה לאות האחרונה,
האם באמת כדאי להיעלם?
האם באמת כדאי מכולם להתעלם?
היא החליטה. היא כתבה את שמה,
וכעבור 40 שניות – נהרגה.
תגובות (10)
עצוב, ויפה.
דת' נוט!!!
תודה (:
דת' נוווווט *-*
ידיד שלי מכריח אותי לראות death note אבל אני מסרבת ;-;
בכל מקרה כתבת את זה יפה D:
תראייייייייייייייייייייייייי!!
תראייייייייייייייייייייייייייי!!
זה אדיייייר.
אוי מצמרר…
^^
רק דבר אחד יש לי בראש:
מוחעחעעעע ^_^
ריוקו עכשיו יבוא ויפליץ עליה ויקח ממנה את המחברת *-*
(אני והרעיונות המפגרים שלי)
ותוך 40 שניות – נהרגה.
השורה הזו מצחיקה אותי משום מה 0^0