מאוחר מידי

הבנתי שאת אוהבת אותי- אחרי אלף רמזים.
אחרי שכבר נפגעת- אחרי כל השברים.
לא רציתי לפגוע,
לא רציתי לראות.
את האמת שאת אמרת,
את נהר הדמעות.

אני שט למעלה בכיוון הזרם הנגדי,
את לא יכולה להציל אותי,
זה אני נגד עצמי.
את הרגשות שלי אני לא מצליח להבין,
תושיטי לי יד ואני אמשה את עצמי.

אז שוב עכשיו שכבר ויתרת,
אני מיואש מזמן לא ביקרת.
איך להסביר, איך לומר?
כשאני לא בטוח אם מרגיש אני דבר?
הזמן חולף לו מהר הטלפונים נחמקו,
את קול השבירה והכאב לא ישמעו.

אני שט למעלה בכיוון הזרם הנגדי,
את לא יכולה להציל אותי,
זה אני נגד עצמי.
את הרגשות שלי אני לא מצליח להבין,
תושיטי לי יד ואני אמשה את עצמי.

אני צריך אותך,
פתאום אני מבין.
איזה אידיוט הייתי,
כל השנים.
בך פגעתי ולא הבנתי,
איזה חמור אני יצאתי.

אני שט למעלה בכיוון הזרם הנגדי,
את לא יכולה להציל אותי,
זה אני נגד עצמי.
את הרגשות שלי אני לא מצליח להבין,
תושיטי לי יד
תושיטי לי יד
תושיטי לי יד