לצרוח.

בס"ד

וברגע הזה כשכולנו שתויים.
ולגלות שכולנו בעצם שנואים.
בקטע הזה שהכול בקצה
אתה כמו אוויר וזה לא משנה.
וזה לא חשוב מה אתה מרגיש כי
הדרך היחידה להתבטא זה
לצרוח.

ואני רק רוצה לצרוח
להשתולל עד שייגמר לי הכוח.
עד שהדופק יערפל את הדם.
ברגע הזה שהכול קרוע ומושלם.
לצרוח עד כלות החושים
כשאני חלק מהכול וכלום לא קשור
בי.

לצנוח על המיטה יום אחרי
בגרון משופשף כמו נייר זכוכית
עם זיכרון מחורר והרגשה על הפנים.
לתפוס בקבוק ולהתאבד על עצמי
ולצרוח שוב ושוב כי איש לא מקשיב.

כלום לא קשור בי.
כלום לא קשור בי.
לצרוח לצרוח עד כלות הנשמה.
עד כלות הנשמה ועד כלות הנשימה.
להגיע לרגע הכל כך מתוק
שהכל מתערבב-בכי וצחוק
שהדופק חזק ומערפל את הדם.
ברגע ההוא הקרוע והמושלם.
לדעת שמחר אתה תהיה מרוסק,
ובינתיים להדחיק את עצמך,
– רק עוד קצת.
ולצרוח לצרוח כי כלום לא קשור.
אתה ריק כמו אוויר וזקוק לבידור.
הביטוי העצמי מובא בתוך צעקה,
ואתה שואף לריאות נשימה עמוקה-