למה? שיר מספר שתיים בסדרה

למה אני מרגישה כלכך לבד?
למה קשה לי להיות בלי אף אחד?
למה עצוב לי? למה כואב לי?
למה אין איש אחד שעוזר לי?

למה יש כלכך הרבה מלחמות?
בין סתם אנשים, בין עמים ומדינות?
למה כלכך הרבה אנשים מתאבדים?
הם לא מבינים עד כמה החיים חשובים?

למה הרבה אנשים מתעלמים?
אל הפחות טובים ויפים הם אינם מתייחסים.
למה הם לא יכולים להתחבר?
להפוך מאויב מר – לחבר?

למה אומרים שאהבה זה מסוכן?
ולמה אומרים ש… כשאני עומדת כאן,
אני בחושך, בצל, באפלה,
חשופה לפחד, לאובדן, לבהלה?

למה אומרים שהכול כבר עבר?
כי אצלי תמיד הלב נשבר, נשבר.
למה אומרים שהכול יהיה בסדר,
אפילו שאני נשארת תקועה באותו חדר?…

למה?
למה הכול קורה רק לי?
למה?
למה זה חייב להיות כלכך אמיתי, מציאותי?
למה?
תגידו, זו רק אני?