למה?

כל רעש קטן נשמע כמו אזעקה.
סיר נפל? נשמע כמו נפילת פצצה.
כבר לא מפחדת, רגילה יותר מדי.
לצליל שבאוזניים צורם,
לצליל הנפילה שאחריו.
רגילה לספור עשר דקות,
להתקשר לכל הקרובים.
לחיות בפחד תמידי.
כי ככה זה לחיות בדרום הארץ,
הארץ שבה הבטיחו שיהיה שלום,
שעוד לא יצחקו על יהודים.
שלא תיהיה שנאת חינם.
למה, למה ילד קטן,
חייב לחשוב מה יהיה,
לדאוג לעתידו,
כשילד אחר,
אלפי קילומטר מעבר לים,
חושב רק על ההווה?
על הצעצוע הקטן שבידו,
ולא על מה שאמרו בחדשות.