להתראות

למה לא יכלת להשאר לנצח?
למה היית חייבת לעזוב?
להגיד שלום, ולעוף אל על
לעוף אל השמיים
כמו כוכב
שחזר למקום שממנו נפל

למה היית חייבת ללכת?
בלי התראה כזאת או אחרת
למה העולם כה מוזר?
למה הגורל כה אכזר?

זוכרת אני את מילותייך האחרונות
לפני שיצאת אל כל המלחמות
לפני שנאלצת להגיד להתראות
לפני שמדייך הירוקים נצבעו אדום
לפני שהפעמים היחידות שבהם ראיתי אותך היו רק בחלומות

"תמיד אהיה לצידך", אמרת לי
"את לא תיהי לבד,
אני אחזור אלייך תמיד,
לנצח אהיה איתך."
אז תגידי לי,
איפה את עכשיו איפה את?

דמעותיי יורדות אל סוף הלילה
בלי מי שינגב אותן
ובלעדייך אני מתמלאת כזאת ריקנות
שתופסת בליבי כל מרחב
אבל אני עוד שומעת אותך אומרת לי לא לבכות
להרים את ראשי בגאווה
אבל איך אני יכולה?
כבר אבדו לי כל רגשותיי…
אפילו האושר והאהבה…

תחזרי אליי
אני קוראת לך
לאן את ממהרת כל כך לעזוב?
את יודעת…
בודד כאן בלעדייך…
והעולם דומם ולא מוחה
נותן לאנשים למות בקרב
ונגד הזרם אף אחד לא שוחה

להתראות אהובתי,
להתראות אחותי,
להתראות חברתי היקרה,
אני לא אשכח אותך,
תמיד אזכור,
אזכור בליבי ובמוחי את כל מעשייך אז והיום…