להיזכר בטראומה

מָה אִם הָיִיתָ שׁוֹכֵחַ אֶת כֹּל זִכְרוֹנוֹתֶיךָ – בְּעִקְבוֹת טְרָאוּמָה?
וְדַוְקָא בִּגְלַל שֶׁהַגִּישָׁה לְזִכְרוֹנוֹת נֶחְסְמָה,
יָכֹלְתָּ שׁוּב לְתַפְקֵד – וּלְהִתְקַדֵּם קָדִימָה.
הַאִם הָיִיתָ מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר – בִּמְצִיאוּת אֲיֻמָּה,
שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ מִתְאַמֶּצֶת – לְהַשְׁכִּיחַ מִמְּךָ אֶת קִיּוּמָהּ?
הַאִם הָיִיתָ מוּכָן לַחֲטֹף שׁוּב – אֶת הַמַּהֲלֻמָּה,
וְלַחֲזֹר שׁוּב לִמְצִיאוּת עֲגוּמָה?
וְאוּלַי עִם הַזִּכָּרוֹן – אֵין לְךָ סִכּוּי לְהַחְלָמָה?
וְאוּלַי אֵין לְךָ יְכֹלֶת – לְהִתְמוֹדֵד עִם גֹּדֶל הָאַשְׁמָה?
עַד שֶׁבְּרֹאשְׁךָ – סוֹף סוֹף יֵשׁ דְּמָמָה,
הַאִם תָּעִיר אֶת הָ"רוּחוֹת" – שֶׁנִּקְבְּרוּ בָּאֲדָמָה?
.
אֲבָל מָה אִם בִּלְעֲדֵי הַזִּכָּרוֹן – אַתָּה חַי בִּמְצִיאוּת מְדֻמָּה?
אֵין אַשְׁמָה – אַךְ זֶה מַרְגִּישׁ חֲסַר נְשָׁמָה.
זֶה כְּמוֹ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים – בְּמַצַּב תַּרְדֵּמָה,
אוֹמְנָם אֵין תְּחוּשַׁת אֵימָה,
אַךְ נִרְאֶה שֶׁגַּם הָאִישִׁיּוּת נֶעֶלְמָה.
וְאוּלַי כָּךְ תַּצְלִיחַ לְהִתְקַדֵּם קָדִימָה,
אַךְ מִי אָמַר שֶׁזֶּה לְכִּווּן הַהַשְׁלָמָה?
אוּלַי אַתָּה מִתְרַחֵק – מֵהַגְשָׁמַת הַמְּשִׂימָה?
אוּלַי הַמַּטָּרָה שֶׁלְּךָ פֹּה – הִיא לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּלְחָמָה?
מָה אִם כְּדֵי לְהִמָּנַע – מִמְּהוּמָה,
אַתָּה תִּחְיֶה חַיִּים – שֶׁבָּהֶם לֹא תַּשִּׂיג מְאוּמָה?
הַאִם אַתָּה תִּבְרַח מֵהַקְּרָב – לִפְנֵי שֶׁהַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה,
רַק כְּדֵי לָחוּשׁ תְּחוּשָׁה זְמַנִּית שֶׁל נֶחָמָה?
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ – אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
הַאִם הָיִיתָ בּוֹחֵר – לְהִזָּכֵר בִּמְקוֹר הַטְּרָאוּמָה,
וְכָךְ לִפְתֹּר אֶת הַתַּעֲלוּמָה?
גַּם אִם הַמְּחִיר הוּא – שֶׁמֵּעַתָּה וָהָלְאָה,
כֹּל יוֹם בְּחַיֶּיךָ – יִהְיֶה מִלְחָמָה?