להחנק בקופסאת פח
להסתכל מהחלון,
איך עוברים מולי העצים
קופסאת הפח הזו עוברת
עשרות קילומטרים.
להביט שם למרחק,
נוף שמיים מול עיני מאט
מילים לא מובנות זה לזו
הם מתחילים להתרחק.
ברצוני לקרוא להם,
שכחתם אותי מאחור
אך שפתי להם לא מוכרת
פתאום הכל שחור.
ידיי הקטנטנות,
הושטתי לכיווון הדלת
גלי חום עוברים הקיץ
אני קשורה בסרט.
האוויר נגמר בחנק,
אני כאן שמונה שעות
אני שומעת אזעקה בדרך
עיניי נעצמות.
רבתי עם הדלת,
כאן שמונה שעות
לא שמעתם את קריאותי
בשפת התינוקות.
אני מבטיחה,
נשבעת, מגיע לי לחיות!
מבט אחרון לשמש
עוד אחת מהקורבנות.
היו כאן כאלה לפני, בקופסאת פח זועקת,
הם מנסים להצילי- אולי בפעם אחרת.
תגובות (17)
וואו.
זה מה שיש לי להגיד..
כתיבה מדהימה!
וואו, כתבת את זה ממש מדהים!
אהבתי מאוד.
מדהיםם….. אני ביחד עם אורי, את מדהימה! איך את כותבת ככה, איך?
מדהיםם….. אני ביחד עם אורי, את מדהימה! איך את כותבת ככה, איך?
זה כול-כך עצוב שאין לי מה לומר…
את חייבת לשלוח לבחירת העורכים.חייבת!
מדהים
וואו!
לא רק שהכתיבה מדהימה, גם המסר חשוב מאוד.
לדעתי את צריכה לפרסם בעוד פורומים כדי להעביר את המסר.. :)
ואני מסכימה עם דני, כדאי לך לשלוח לבחירת העורכים :)
loren :)
מזל טוב!
הוו תודה, הגשתי את זה בזכותכן והתגובות שלכן $:
מזל טוב 3:
נ.ב מי שבתמונה שלך מזכיר לי את דאיגהורן מטוהו..
תודה 3:
זה גארי מאיב P:
את כותבת ממש טוב, והמסר חשוב. תינוקות שנשכחים ברכב זה כזה דבר נורא-
התינוק שנחנק למוות במכונית, והאדם שצריך לחיות כל חייו עם האשמה, בעיקר אם מדובר בהורה התינוק.
זה ממש יפה, ואהבתי את המסר! תנסי להפיץ את זה בעוד מקומות!
ובכלל, הקיץ תופעת ה"שכחתי את הילד ברכב" נעשית שכיחה יותר ויותר, שזה פשוט הזוי. ובכלל, איך בן-אדם יכול לשכוח יצור חי בתוך הרכב שלו, איך? אני עדיין לא מבינה את זה..
ואוו!! אני התאהבתי בשיר! הוא פשוט מושלם! עם מלה רגש ועוצמה!! אני ממש אהבתי!!!
http://www.animes.co.il
שלום לך, אשמח להזמין אותך לקהילת אנימה חדשה שתיפתח רשמית בשבועות הקרובים. יש אפשרות כרגע להירשם, להתרשם ולהשתלב בין הקהילה הקיימת.
ההרשמה לאנימס –
http://www.animes.co.il/index.php?act=Reg
דרושים מנהלים ואנשי צוות לקהילת אנימס, במידה ואתם חושבים שאתם מתאימים ויש לכם את הרצון להשקיע צרו קשר איתי קשר כאן דרך הודעות פרטיות.
תודה רבה לך !
תראי, זה נחמד ונכון, אבל יש שתי בעיות:
1. המשקל של המילים לא מתאים למשפט, והקריאה לא זורמת.
2. כתבת בצורה פואטית מדי על נושא ריאלי מדי. הדבר היחיד שכתיבה כזו מתאימה לו הוא פרסומת. לא טוב.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.