לברוח מהמציאות

לִפְעָמִים הַשֵּׁינָה – הִיא בְּרִיחָה מֵהַמְּצִיאוּת,
כְּשֶׁהַגּוּף אוֹ הַנֶּפֶשׁ – לֹא בְּקַו הַבְּרִיאוּת.
כְּשֶׁקָּשֶׁה לִחְיוֹת – וְהַכְּאֵב מַרְגִּישׁ חֲסַר מַשְׁמָעוּת,
הָאָדָם בּוֹרֵחַ מֵהַחַיִּים – עַל יְדֵי הִימָּנְעוּת.
שְׁנַת יֶתֶר הִיא בְּרִיחָה מֵהַמְּצִיאוּת – גַּם אִם לֹא בִּקְבִיעוּת,
בְּאוֹפֶן זְמַנִּי – הָאָדָם חֲסַר מוּדָעוּת.
.
אוֹבֶר שֵׁינָה – זֶה תַּסְמִין שֶׁל אֲנָשִׁים עֲצוּבִים,
הַחַיִּים עֲבוּרָם – מְלֵאֵי מַכְאוֹבִים.
וְלָכֵן בַּמִּיטָּה הֵם שׁוֹכְבִים,
וּמְנַסִּים לְהַבְרִיחַ אֶת תּוֹדַעְתָּם – לִמְקוֹמוֹת יוֹתֵר טוֹבִים.
.
מִי שֶׁסּוֹבֵל מִסִּיּוּטִים – מְפַחֵד מֵהַשֵּׁינָה,
הוּא רוֹאֶה בָּהּ – סַכָּנָה.
הוּא יָשֵׁן – רַק כִּי הַגּוּף צָרִיךְ טְעִינָה,
אַךְ מְמַעֵט בְּשֵׁינָה – כִּי הִיא אוֹתוֹ מְעַנָּה.
.
אַךְ מָה קוֹרֶה – כְּשֶׁהָאָדָם סוֹבֵל מִדִּיכָּאוֹן וְסִיּוּטִים?
זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ הַפְצָצוֹת – בְּלִי מִקְלָטִים.
הַחַיִּים בּוֹעֲטִים,
וְהַחֲלוֹמוֹת בִּידֵי שֵׁדִים נִשְׁלָטִים.
וְאוּלַי הַ"מְנוּחָה" – שַׁיֶּיכֶת רַק לַמֵּתִים?
.
אֵין לְאָן לִבְרוֹחַ,
אֵין בִּשְׁבִיל מָה לִצְרוֹחַ.
מַפְחִיד לַעֲצוֹם עֵינַיִים – וּמַפְחִיד לִפְקוֹחַ,
אֵיךְ מַמְשִׁיכִים – כְּשֶׁנִּגְמַר כְּבָר הַכּוֹחַ?
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפוֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶיקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶיקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי בִּמְקוֹם לִבְרוֹחַ – הוּא צָרִיךְ לְהִילָּחֵם?
לְהַפְסִיק עַל עַצְמוֹ – יוֹתֵר מִידַּי לְרַחֵם,
וּלְהָבִין שֶׁלֹּא סְתָם – נִיתַּן לוֹ כּוֹחַ שֶׁל לוֹחֵם?