לבד

היום הלכתי למסיבה עם חברים ועשיתי את מה שאני עושה בכל מסיבה,
פשוט ישבתי ושתקתי כמו דג בזמן שהם דיברו על דברים שאני בכלל לא מבינה בהם
וזה ככה כל פעם מחדש ותמיד לפני שאני יוצאת אני אומרת לעצמי שהיום אני אראה להם מי אני ומה אני שווה. ושוב אני בשקט עם עצמי.
וזה כל כך כואב להיות מוקף בכל כך הרבה אנשים ולהרגיש בודד מבפנים.
לנסות להחזיק את הדמעות שמנסות לצאת.
והיום כנראה זה היה יותר מידי,
הרגשתי ממש רע, כאילו מישהו סותם לי את הפה.
אני לא יודעת אפילו למה אני כל כך מפחדת לדבר, כי אני יודעת שלא יקרה לי כלום.
פשוט לא יכולתי לסבול את העובדה שכולם מדברים,
הרגשתי כאילו אני בעולם משלי.
אז אמרתי להם שאני צריכה ללכת הביתה
אבל באמת לא הלכתי הביתה,
פשוט התחלתי ללכת בשבילים והדמעות לא איחרו להגיע,
אני לא רציתי שיראו אותי בוכה.