לבד

את הרגשות את משתיקה,
מילה ועוד מילה,
מוחבאת מתחת לשמיכה.
הלילה עוד קר,
כשבחוץ דם מר,
מטפטף על המדרכה.
שוחרת שלום,
מחפשת בתום,
את שבריר
השנייה
שאבד.
ועם הדממה שנותרה,
את מקשיבה
ומקשיבה
לרשרוש הנשימות האחרון.