לא עוזר לטבע

בין כיכר לצומת,
בין כביש לאספלט,
בין אבן לצמר שלחתול עבד,
בין עץ לשתיל,
בין פרח לזרע,
אי שם קיימת אהבה.
אהבת הטבע.

כמה שנחפור על אהבת הארץ,
וכמה שנעבוד לפי התנ"ך,
וכמה שנתפלל לאללה,
וכמה שישו יצלב ויצרח,
לא יעזור לטבע שלנו.
לעץ, ולזרע, לפרח ולתן.
כלום לא יקרה,
כלום לא קרה,
זה נשאר, ומתדרדר
באותה הצורה.

כמה שאוצרים לנו,
"לא לבזבז חשמל"
וכמה שאנשים קונים אייפון.
וכמה שטאבלט עולה בקטנה,
לא עוזר בכלל למדינה ולטבע,

הרי אין ביכולתינו להחזיר את הדודו,
ואת הדינוזאור החמוד מקנזס.
ואין אנו יכולים לעשות דבר,
כי הטבע נופל וקומל זה מכבר.

ואין לי שום פרינציפ,
ושוב מסר לאמר,
אני רק מספרת,
את המ שנותר,
מעלים וציפורים וחיות
ופרחים.
והכול נעלם,
יעלם ויחשיך.
כי אין ביכולתינו לעשות דבר,
כי שום דבר כמעט ולא נשאר.
ורק אנחנו לבד,
מסתכלים נבוכים,
על הארץ,
תנ"ך,
מתמטיקה,
ודברים אחרים.