לא מכירים אותי (:( )

אנושי = אדם.
אדם = איש.
איש = אנשים.
אנשים = חרא.
חרא = ביוב.
ביוב = ים.
ים = חופש.
חופש = אנושי.

איכסה אנושים!
כולם מטומטמים בדרך שלהם (חוץ ממך, ומהחבורה במייל)

חופש זה לא אנושי, לפחות לא בישראל שאפילו חופש ביטוי לא קיים אצלנו לגמרי, או סוריה שעל זה אני אפילו לא אתחיל לדבר…1044 עיתונאים נרצחו (הוצאו להורג) רק בשנת 2012 אז…

גבי :(
לכולנו יש רגעים שבהם אנחנו מרגישים שהכל גדול עלינו, ואנחנו לא יכולים להצליח לעבור את זה…
אבל אנחנו יכולים.
תתחברי למייל, בא לי לפתוח קבוצה בשם "כנס המדענים המרושעים בישראל" ואת אחת מהאנשים היחידים שמתאימים.

^^ אני בהחלט מדען מרושע. מתה על כימיה אני…וחוץ מזה אני מרושעת.
אבל ה"שיר" הזה הוא אמיתי, אני לא חושבת שיש מישהו שמכיר אותי באמת לגמרי

גם אני מרגישה ככה.
יש רק שתיים שמכירות אותי:
קוקו וריקי.
ושתיהן אני.
איזה עולם קטן!
יאיי!|NOT|
אז את מתחברת למייל?

אני לא יכולה…אני במחשב של אחותי והיא תרצח אותי אם אני אתחבר במחשב שלה למייל והמחשב שלי סוג של…לא עובד!

לא היה לי כוח להמשיך. אז הפכתי את זה לאנושי אפילו שזה לא נכון בשיט..

אוף!
תתקני תמחשב T^T

אני כל כך מתחברת אל ההרגשה הזאת ואני כל כך אוהבת אותך כרגע.
ממש ממש אוהבת אותך

ואוו אני כל כך הזדהיתי עם המשפטים שבהתחלה,
אבל הסוף צרם לי.
אני לא מכירה אותך , אולי את גם לא מכירה את עצמך,
אבל אני יכולה להגיד לך בוודאות מוחלטת ובלי חרטות שאת לא סתם אחת, את בנאדם אדיר עם כוחות יוצאי דופן, ואני לא אומרת את זה מתוך התייפייפות או לרומם את מצבך (אולי גם ;)) את לא היית חיה אם העולם לא היה צריך אותך, אני מבינה שאת עכשיו במקום אחר ולא מבינה מה לעזאזל אני רוצה ממך, אבלי יש לך כוחות שצריך רצון להאמין ובטא אותם בפועל, וזה קשה לבד, לבד זו מחלה נוראית ממש כמו לא להכיר את עצמך, תלכי לסדנאות, תדברי עם מישהו…בכל אופן לי זזה עוזר ואני לאט לאט מתחילה לקלף את החומות שבניתי כל הרבה זמן, להבין את עצמי ולא להיות ביקורתית את עצמי, והכי חשוב לחיות עם עצמי אבל לא כבחירת מחדל אלא מתוך אהבה.
בהצלחה נשמה 3>

אני כמוך והתחושה תמיד באה לאנשים כמונו…