לא ידעתי במה חטאתי

אני לא בסדר, ככה לפחות זה מרגיש.
בטוח שפגעתי בו ובה.
החרטה גורמת לי לרצות לא להיות.
"לא מגיע לי", הפך להרגל, אבל זה חובה כדי להמשיך.
אני לא רוצה בזה.
לא ידעתי במה חטאתי לפני שהכל קרה.
אני מנסה לבדוק את מעשיי, אך יש בי פחד, פחד המאיים להרוס הכל בפנים.
עולם שכר ועונש הוא, או שהכל מקרי?
אני לא רוצה בזה, אך לא מצאתי דרך אחרת.
לא יראו את החוץ, אני אומרת;
ושותקת,
לעד.