לא גיבור עם גלימה

יש לי רובה ודסקית אבל אין לי גלימה .
אני חי בארץ אבל בראשי , מלחמה .
על הקירות הלבנים אני רואה רק צללים .
הזיכרונות רודפים אנשים יותר מדי מדברים .
האם הם פעם ראו את הפחד מול הפנים ?
טנקים רועשים וכדורים שקטים
בחדר מסתובבים ומה שעצוב זה
שהם מאשמים שזה השפעה של הכדורים .

כי אני לא גיבור עם גלימה !!!
אני "דפוק" שחי על כדורי הרגעה .
אני לא גיבור שזוכה לתהילה !!!
אני רק עוד חייל שנשאר אחרי עם המלחמה .
שורד ועם צלקות על הנשמה .

הפרצופים בלילה רודפים ,
הקולות שהם לא שומעים .
אני מסתובב אחורה לראות מי צועק לעזרה .
ושוב אני מוצא את עצמי בסוף החדר מנסה להציל דמות שלא קיימת .
אם הייתי יכול לענות הייתי אומר שכולם צריכים להגיד תודה .
והרסתם לי את החיים רק בגלל המדינה .
ולא נראה לי שהיה לי משפחה .
כל עוד אני ממשיך לחנוק את עצמי בשינה .
ואני עדיין ציוני ואני לא יודע למה .

כי אני לא גיבור עם גלימה !!!
אני "משוגע" שחי על כדורי הרגעה .
אני לא גיבור שזוכה לתהילה !!!
אני רק עוד חייל שנשאר אחרי עם המלחמה .
שורד ועם צלקות על הנשמה .

מה נשאר לי !!!
מה נשאר איתי !!!
רק פחד חי בי !!!
קחו את התהילה תנו לי את השפיות בחזרה !!!

כי אני לא גיבור עם גלימה ….אני רק עוד חייל עם מדים …שנשכח בשדה הקרב ….
.
.
.
של החיים